קִרְבָתֵךְ וְקִרְבַת הַיָּם

גָּזְלוּ אֶת שְׁנָתִי.

נִשְׁמַת אַפֵּךְ נָשְׁבָה מִן הַיָּם

וַתַּחְדֹּר, מְלוּחָה, אֶל בֵּיתִי.

וְגַלִּים בְּדָכְיָם

עוֹלִים בְּבִכְיָם

לִמְרוֹמֵי אַהֲבָתִי.

בּוֹאִי, כַּלָּה

בְּיָרֵחַ אָדֹם מוּל הַיָּם

מְפַכֶּה דָּמֵךְ.

בְּיָרֵחַ אָדֹם מוּל הַיָּם

דָּמִי וְדָמֵךְ.

וְגַלִּים בְּדָכְיָם

זוֹעֲקִים בְּבִכְיָם

אֶת שְׁמֵךְ, אֶת שְׁמֵךְ, אֶת שְׁמֵךְ,

בּוֹאִי, כַּלָּה.

אֵיךְ אֶסְגֹּר אֶת חַלּוֹנִי

וּקְרוֹבָה הַסּוּפָה?

אֵיךְ אֶסְגֹּר אֶת חַלּוֹנִי

וְאַתְּ יְחֵפָה?

אֵיךְ אֶסְגֹּר אֶת חַלּוֹנִי

וְהַיָּם קָרָא?

אֵיךְ אֶסְגֹּר אֶת חַלּוֹנִי

וְאַתְּ עֵרָה?

וְהָאֹחַ מִלֵּב הַלֵּיל

אֶת שְׁנָתִי קָרַע?

בּוֹאִי, כַּלָּה.