זאת ירושלים
מילים: איתן פרץ
לחן: נחום היימן
גַּגּוֹת שֶׁל בִּנְיָנִים וְאֶבֶן מְסֻתֶּתֶת,
וּבָרְחוֹבוֹת הֶמְיַת שַׁלְוָה כְּמוּסָה,
וּמַשָּׁבִים רַעֲנַנִּים, צַמֶּרֶת מְרַטֶּטֶת.
וּצְחוֹק בַּחֲצֵרוֹת, בֵּינוֹת חַבְלֵי כְּבִיסָה.
זֹאת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁל אַבְנֵי הַכֹּתֶל,
זֹאת יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה לְתַלְפִּיוֹת.
זֹאת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁל אַבְנֵי הַכֹּתֶל,
זֹאת יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה לְתַלְפִּיוֹת.
מֵאָה לָה שְׁעָרִים: סְבִיבָהּ עֵצִים שֶׁל זַיִת,
בַּסִּמְטָאוֹת זָרְקָה כְּבָר הַשֵּׂיבָה,
וּמִתְנַגְּנִים הַמִּזְמוֹרִים, מֵעֵבֶר הַר-הַבַּיִת,
בְּדֶרֶךְ הַיּוֹרֶדֶת אֶל הַמַּצְלֵבָה.
זֹאת יְרוּשָׁלַיִם...
וְקוֹל הַמּוּאָזִּין עוֹלֶה מִן הַצְּרִיחַ,
מִכְּנֵסִיּוֹת עוֹנִים פַּעֲמוֹנִים.
וְנַעַר קָט עִם הַתְּפִלִּין אֶת תְּפִלָּתוֹ שׁוֹטֵחַ,
וּמִתְמַזְּגִים מֵעַל הַיַּעַר הַנִּגּוּנִים.
זֹאת יְרוּשָׁלַיִם...