עַל גֶּבַע רָם, עַל רֹאשׁ הַתֵּל
חֲלִיל רוֹעֶה שָׁם מְחַלֵּל
מִזְמוֹר חָדָשׁ לְיִשְׂרָאֵל.

וְלָרוֹעֶה רַק אֹהֶל בַּד
וְלוֹ רַק גְּדִי, גְּדִי אֶחָד.
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא!

בָּא כֶּלֶב-הַב צוֹהֵל-שׁוֹאֵל:
"הַאֵין מָקוֹם גַּם לִי בַּתֵּל?
שָׁמוֹר אֶשְׁמֹר יוֹמָם וָלֵיל!"

עָנוּ בְּזֶמֶר פֶּה אֶחָד:
"תֵּן יָד, חָבֵר, הַב לָנוּ יָד!"
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא!

קָפַץ וּבָא חָתוּל בִּילֵל:
"פַּנּוּ גַּם לִי מָקוֹם בַּתֵּל,
מְיָאוּ לֹא אֵשֵׁב בָּטֵל!"

עָנוּ הַשְּׁנַיִם פֶּה אֶחָד:
"בְּחֵפֶץ לֵב, חָתוּל נִכְבָּד!"
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא!

עַל גֶּבַע רָם, עַל רֹאשׁ הַתֵּל
חֶרְמֵשׁ נוֹצֵץ וּמְצַלְצֵל
צְלִילֵי קָצִיר לְיִשְׂרָאֵל.

נָרִימָה זֶמֶר פֶּה אֶחָד,
נָנִיפָה עֹמֶר בְּשִׁיר הֵידָד!
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא!