הרוח נושבת קרירה,
נוסיפה קיסם למדורה
וכך בזרועות ארגמן,
באש יעלה כקורבן,
האש מהבהבת, שירה מלבלבת,
סובב לו, סובב, הפינג'אן...

 

נזכר הפינג'אן איך אליו,
"ח'ברה" הגיעו מקרב
איך מוטקה הג'נג'י רטן:
"אחד לא יחזור כבר לכאן"...

בדמע אין קצה, סובב הוא בעצב,
סובב לו, סובב, הפינג'אן ...

 

שנים יעברו ודורות,
גבולות וגשרים ומדורות.
לזר לעולם לא יובן,
מה טעם הזמר נוגן,
צנחן ורזרבה, תמיד יזכר בה,
ב"נגלה" נצחית של פינג'אן.