התבואי אלי הלילה
כבסים כבר יבשו בחצר.
מלחמה שאף פעם לא די לה,
היא עכשיו במקום אחר

וכבישים שבים בלי הרף
לבדם כסוס בלי רוכבו
והבית נסגר בערב
על הטוב והרע שבו.

וידענו היטב, כי הגבול הוא
קרוב, ואסור לנו שם.
אבי התפלל: ויכולו
הארץ וכל צבאם.

צבא והארץ האפילו,
עוד מעט וכבה האור.
המצוה בה שמים התחילו
שוב השנים צריכים לגמור.