ערב יום שבת,
שעה חמש עד שש,
וכל אחד כמעט 
שוב מתחדש.
בכל שבעה ימים 
המקלחות שרו,
המים שוב חמים בצינורות.

פזמון :
שביל באמצע, שביל בצד,
חפופים אחד אחד.
איזה ניקיון וסדר 
איזה יופי של מצעד.

מים וסבון,
חשמל דופק שעון
ולא עושים חשבון
עם החשבון.
מי בושם לפנים,
חולצת שבת יפה,
וזוג של לבנים 
להחלפה.

שביל באמצע, שביל בצד...

רגע של חלום
לגוף ולנשמה,
כלם אומרים ''שלום"
ו''מה נשמע"?
אפילו גוף חורק 
מרגיש פתאום טרי,
וכל אחד שורק
שיר עם נקי.

שביל באמצע, שביל בצד...