התנועה הציונית מהמאה ה-19 ואילך אימצה את ל"ג בעומר כיום מרכזי ומשמעותי ואירועים רבים התקיימו ביום זה. בל"ג בעומר תרמ"ה (1885) נוסדה תנועת "אהבת ציון". שחבריה היו ממקימי העיר חדרה. בל"ג בעומר תרע"ו (1916) צוין יום תנועות הנוער הציוניות בוורשה. על יום תנועות הנוער בוורשה ב-1916 מסופר כך:

 

"היהדות יצאה ברחובות העיר ביד רמה, בלי מוראו של הקוזק ובלי אימת הפוגרומים. בני הנעורים והילדים עברו גדודים גדודים ברחובות העיר בבטחה, בצעדים בטוחים ובראש מורם. לפני כל גדוד וחבורה נוסע הדגל היהודי עם הכותרת העברית והשם העברי של הגדוד או החבורה ..."

מתוך עתון ה"הצפירה", כ' אייר תרע"ו (1916)

ל"ג בעומר תש"א (1941) ייסוד הגדנ"ע. מכאן גם לקוח סמל הגדנ"ע: חץ וקשת.

ל"ג בעומר תש"א (1941) יסוד הפלמ"ח. הפלמ"ח הוקם בשעת הסכנה של פלישת הצבא הגרמני לארץ במלחמת העולם השנייה. משימתם הראשונה היתה מלחמת גרילה בעורף הפולש הגרמני. לאחר שחלפה הסכנה היחידות המשיכו לפעול תחת פיקודה של ה"הגנה". הפלמ"ח היה כוח מרכזי במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ ובארגון ההעפלה. בזמן מלחמת העצמאות היווה הפלמ"ח את הבסיס לחטיבות: הראל, יפתח והנגב שנלחמו והדפו את צבאות האויב ברחבי הארץ: בהרי ירושלים, בגליל ובנגב. עם קום המדינה כאשר הוקם צה"ל שולבו חטיבות הפלמ"ח בשורותיו. משורות הפלמ"ח יצאו 6 רמטכ"לים ו-21 אלופים והוקמו 21 ישובים.

 

המנון הפלמ"ח 
מסביב יהום הסער 
אך ראשנו עוד לא שח
לפקודה תמיד אנחנו 
תמיד אנו אנו הפלמ"ח.
ממטולה עד הנגב

מן הים עד המדבר
כל בחור וטוב לנשק
כל בחור על המשמר.
נתיב לנשר בשמים
שביל לפרא בין הרים
מול אויב דרכנו יעל
בין נקרות ובין צורים.

ראשונים תמיד אנחנו
מאור היום עד המחשך
לפקודה תמיד אנחנו 
תמיד אנו אנו הפלמ"ח.

ל"ג בעומר תש"ח (1948) יסוד צה"ל:

מתוך פקודת היום שהוציא דוד בן גוריון עם הקמת צה"ל:

 

בלי הניסיון התכנון, כושר הפעולה הפיקוד והנאמנות ורוח הגבורה של ה"הגנה" לא היה הישוב עומד במבחן הדמים האיום שבא עליו בששת החודשים האלה. ועכשיו נפתח פרק חדש - מוקם צבא סדיר של מדינת ישראל, צבא החירות והעצמאות של ישראל בארצנו, בהתאם לפקודת הממשלה הזמנית בידיו של צבא זה יופקד מעכשיו בטחון העם והמולדת ומגילת החירות של מדינת ישראל תהיה לעיניים לכל הצבאות בישראל, חוסנו המוסרי של כל חייל ומפקד ונאמנותו במילוי תפקידו - יעשו את "צבא הגנה לישראל", מיבטח עוז לשלום האומה והמדינה.

 

חצי שנה של קרבות מרים מ-29 בנובמבר 1947, הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, ועד ה' באייר תש"ח (15.5.1948) היום בו קמה מדינת ישראל. קרבות מלחמת העצמאות נמשכו עד ינואר 1949 שאז הוכרזה הפסקת האש שסיימה את המלחמה.

 

קטע מתוך: "דבר לילדים" י"ח אייר תש"ח, 27.5.48:
בל"ג בעומר/ נ. בן

יום פנה ובא הערב,
אור שוכן עוד על ראש תמר,
כל לולב כלהב חרב,
יד בר-כוכבא 
מנופפה!

ל"ג בעומר! ל"ג בעומר!

המדורה הנה בוערת 
שלהבות אש עד שמיים.
קול בוקע: "מרד! מרד!"
מי דוהר?

ראש זוהר 
של בר-כוכבא, שלהבותיהם.

שלהבותיהם מתלקחת,
שיר הניצחון מריע.
האויב נמלט בפחד.

נישא בעוז,
ויהרוס,
גדוד בר-כוכבא המושיע.

אש דוערת, אש עוממת.
המדורה גצים שולחת
רוח בין אודים נוהמת,
נעלמת 
וקיימת 
דמות בר-כוכבא וזורחת.

תנועות הנוער הציוניות עוד טרם הקמת המדינה ובמדינת ישראל קבעו את יום ל"ג בעומר כיום המרכזי שלהן. ביום זה קיימו עצרות ומחנות וציינו את קבלת בני נוער החדשים לשורותיהן. החג סימל עבור התנועות הציוניות את הערכים המרכזיים שלהן: מאבק לעצמאות, מרד כנגד העבר, גבורה צבאית, יציאה אל הטבע ותקווה לגאולת עם ישראל. בעקבות כל אלה התפתח המנהג הרווח כיום במדינת ישראל בקרב צעירים, כאשר אלפי ילדים ובני נוער יוצאים אל השדות והמגרשים בערים ובישובים ברחבי הארץ מדליקים מדורות, יורים בחיצים ובקשתות וחוגגים.

 

קטע ממקור לא ידוע מאוסף תנועות הנוער הציוניות:

ממדורות לוחמיו האמיצים של בר-כוכבא - לקחנו אש.
מן המשואות אשר היו מבשרות מהר להר עד קצווי הארץ - לקחנו אש.
ממוקדי הלהבות של אנשים הדבקים באמונתם - לקחנו אש.
ממדורות הבחורים המשתעשעים בתקופת הגולה בשיחות נאות,
בטיולים שמחוץ לעיר ובמשחקים של ריצת רגליים - לקחנו אש.
ממדורות תלמידי החדר בגולה, היוצאים היערה בקשת וחץ - לקחנו אש.
מפנסיהם של אנשי העליות הבונים והסוללים - לקחנו אש
ממדורות הפלמ"ח - יליד ל"ג בעומר - לקחנו אש.
מלפידי המרד והלחימה הנואשת בתקופת השואה - לקחנו אש.
מן המדורה של תנועת הנוער במחנות הקיץ - לקחנו אש
והפכנו את כל לשונות האש למדורה אחת גדולה הניצתת שנה אחר שנה 
בליל י"ח באייר הוא ליל ל"ג בעומר, להיותה לפיד עובר מדור לדור
בתקווה שתמשך כאש תמיד.