דותן ברום
הגיגים בדבר אכילת פרות מיובשים
קבוצות הבחירה - המחנות העולים
ההגיון שעמד בעבר מאחורי יבוש הפרות הוא הצֹרך לשנעם מרחקים גדולים מהארץ אל הגולה, בתנאים ובמשך זמן שפרות טריים לא יעמדו בהם. אבל מה ההגיון שעומד מאחוריהם היום?
זהו הגיון שִמור המזון של חברת השפע המערבית - אותו הגיון שהביא לנו את הסנפרוסט ואת האכל-משקית א-לה-"מנה-חמה".
בחברה שלנו המזון עובר ה-מ-ו-ן ידַיִם ותלאות עד שהוא מגיע לצלחתנו.
אנחנו מרויחים מזון שקל ומהיר יותר להכין ושניתן לקנותו, לשמרו לארך זמן ולהוציא כשמתחשק. קל לשכֹּחַ מה אנחנו מפסידים: ירידה משמעותית בערך התזונתי של מזוננו בעקבות התישנותו, שִמורו והכנתו המחֻדשת ונזק סביבתי שהוא מנת חלקן של הפעלת מקררי שִמור והובלת מזון מְרֻבָּה.
ולמה לי פאפאיה עכשו? ברצינות, נראה לי מגֹחך שבחג שמתימר לחוג את פרות אילנות ארצנו אוכלים המוני בית ישראל פאפאיה ואננס מְסֻכּרים, הישר מבית הגִדול הטרופי באזור קו המשווה. השנה, אגב, ראיתי את שיא הזוועה - אננס מְסֻכּר בטעם תפוח, מנגו ותות.
כנראה היה זול יותר ליבא אננסים ולצבֹּע אותם בצבעי מאכל מאשר ליבש (אם כבר מיבשים...) תפוחים ותותים שגדלים ממש כאן. אפילו גִדולי מנגו יש בארץ.
מעבר לפרץ הפטריוטיות הזה יש לי גם סִבות טובות - כפי שהסברתי קודם, לפאפאיה מיֻבּאת, מְסֻכּרת וּמְיֻבּשת אין ערך תזונתי רב. העלות בנזק סביבתי שעולה היבוא הזה הוא רב. לעומת זאת, גידול של פאפאיה בארץ דורש התאמה טכנולוגית של הסביבה כך שתדמה לבית הגדול המקורי של הפאפאיה, וגם בכך יש נזק סביבתי. בכלל, זה זמן מה אני משתוקק לחזור אל הימים בהם האכל גדל קרוב והאנשים אכלו אותו טרי. ממש טרי, אפילו בלי "נעשה כמות גדולה ונאכל מזה במשך כמה ימים, בעזרת חימום במיקרוגל".
אבל אני מציאותי. אני מכיר בערך העצום של המצאות כמו פסטור, קרור וחימום מיקרוגלי ואיני קורא להפטר מהן. אני חושב גם שלגיטימי לאכול, בין היתר, מזון מְשֻמָר, מְיֻבָּש או כבוש. זה אפילו נחמד. מה שאני מציע הוא להשתדל שרב התפריט יהיה טרי. אפשר לקנות ירקות טריים בשוק במקום ירקות קפואים וארוזים בסופר. אפשר לקנות את הפרות בעונתם, כי כנראה שאשכולית בקיץ נשמרה בקרור וערכה התזונתי נמוך, ובצדה גם נזק סביבתי מסֻיָּם. אפשר להשתדל לקנות מתוצרת הארץ - זה טרי יותר, אקולוגי יותר וגם מכניס כסף למשק העברי!
אבל בכל מקרה, מכל מקום ואיך שלא תסובבו את זה - אני לא רואה סִבּה לאכֹל פרות מיֻבשים בט"ו בשבט. בטח ובטח שלא פאפאיה ואננס!
עוד לחג >
