מי שלא ראה שמחת ל"ג בעומר על קברו של רבי שמעון בן יוחאי לא ראה שמחה מימיו. שישראל עולים לשם המוניות המוניות של חגיגה, בשירים ובכל כלי שיר ובאים מכל המקומות מערי אלוקינו ומארצות אדום וישמעאל ועומדים שם לילה ויום ולומדים... ומתפללים ואומרים מזמורים. ועמוד של שיש קבוע שם ובראשו בית קיבול של שמן ונותנים בו שמן זית ומפקיעין פתילות של משי וצעיפים נאים וכל מיני מטפחות יקרות ובגדים מרוקמים בכסף ובזהב ומטילין אותם לתוך השמן ומדליקים אותם ועושים הילולה גדולה ומרקדים במחול ... (כאשר היתה) עת פקודה לישראל שלא היתה כמותה מיום שחרב הבית באחרונה ועמדו אותם מישראל שלא נתייאשו מן הגולה ועלו קצתם לארץ ישראל, מצאו אותה חרבה ומגוללת בדמים... כשהגיעו לצפת, ערב ל"ג בעומר היה, נתכנסה כל צפת אצלם. אמרו להם: "אדונינו לא כסף וזהב אנו מבקשים מכם... אלא מנהג גדול יש בארץ ישראל שבל"ג בעומר עולים למירון ומדליקין שמן על קברו של רבי שמעון בן יוחאי..." אמרו להם אנשי הגַלויות לאנשי צפת: "אף אנו מבקשים לשמוח באותה שמחה". שלחו והביאו כדים מלאים שמן זית ונטלו מטפחות נאות ועלו למירון. כיוון שהגיעו אצל מערת רבי שמעון בן יוחאי מצאו ערבים שעומדים שם לפני המערה ובלויי סחבות טבולים בשמן בידיהם. אמרו להם הערביים לישראל: "אחינו בני ישראל, ברוך המקום, ברוך הוא שהביאכם לכאן וברוכים אתם לאלוקי אבינו שבזמנכם באתם. כל אותן השנים שלא באתם, הדלקנו אנחנו על קברו של אותו צדיק, עכשיו שבאתם, טלו את שלכם והדליקו. הדליקו ישראל על קברו של רבי שמעון בר יוחאי עד שהאירה כל הארץ מאורם.