הגרעין הראשון של צורת ההתיישבות המקורית הזו היה מיועד להקמת קיבוץ תל-עמל על קרקעות תל שוק ליד הסח'נה. בתחילה, הקיבוץ התארגן במעין קומונה שחנתה בנחלת-יצחק שליד תל-אביב, כשהחברים מתחלקים לשמונה "פלוגות-עבודה" ומתפרנסים מעבודה שכירה בפרדסי המושבות. שלמה גור מספר שככל שעבר הזמן, התעצמה ההתחככות בין חברי הגרעין ובני המושבות – תהליך שהביא לכך "שהם התחילו לאבד את הבחורות היפות". הם החליטו לעלות על הקרקע מהר ככל האפשר, ו"שלחו מרגלים כמו שבזמנו יהושע שלח את המרגלים לתור את הארץ". הם הגיעו לקבוץ בית-אלפא ו"האנשים שם היו מעוניינים שיקום קיבוץ מזרחה לבית-אלפא, היכן שהיה מאהל בדואי גדול, כדי שהקבוץ לא יישאר קיצוני באזור." על אף שכמו במקרים האחרים של "חומה ומגדל", קרקעות תל שוק נקנו על ידי הקרן הקיימת מאפנדים שישבו בביירות, לא ניתן היה לממש את החזקה עליהן, שכן הן שמשו כשטח מרעה עונתי של בדואים שהיו מגיעים לשם מדי חורף מבקעת הירדן.