חלפו חודשים ספורים, ועוד שתי חברות וחבר נוספו לגרעין ההכשרה. לפני הסוללים עמדה הבעיה היכן להתגורר בחורף אשר החל נותן אותותיו. אז הוחלט לפנות לעזרת "המכבי" וה"מכבי צעיר" בארץ למען יקימו על אדמת כפר המכבי את הצריף הראשון, "אשר יהיה למקום מגורים לנו ולקבוצות ההכשרה שלנו בעתיד". כתוצאה מפנייה זו של החברים, קיבלו ראשי המכבי ו"המכבי צעיר" החלטות בנוגע להקמת הצריף, אך בפועל הצעדים המעשיים היו מעטים. במאמץ קשה של אחד מחברי הקבוצה הצליחו חבריה להקים את קירות הצריף ותקרתו במשך ארבעה חודשי עבודה. בינתיים הגיע החורף והסוללים עברו לצריף מבלי שיש בו חלונות ודלתות, ולא היה אפשר להדליק בו אור מכיוון שהרוחות שלטו בו. ואין מה לדבר על חשמל, כמובן. תנאים קשים אלה הפריעו מאוד למהלך חיי הקבוצה, בעיקר בשטח התרבותי.

בינתיים אירע אירוע קשה בקבוצה. הסוללת הראשונה התאהבה באחד מחברי כפר המכבי והחליטה לעזוב את הקבוצה. ימים אחדים היו חברי הקבוצה מדוכאים מעזיבתה, אולם מיד התעודדו. הם ראו בכך מכשול ראשון בחיי החברה, ומי יודע אילו מכשולים עוד צפויים להם בעתיד. עם עזיבתה השתנה מאוד לטובה היחס החברתי בקבוצה. האמון שרכשו איש לרעהו והרצון העז להמשיך ולהחזיק מעמד בכל התנאים ולמרות הכל, הצעידו את החברים קדימה, ובינתיים אף נוספו עוד חברים.