יום ירושלים
מקורות והגות/

ראובן

ירושלים של מטה

קבוץ צובה, 1988

בשבוע שעבר הסתיים בקול תרועה אולפן כ"ד; כלומר החוויה הגדולה ביותר של אולפן זה אירעה דווקא ביומו האחרון.

מרכזיותה של ירושלים בתודעה היהודית היתה מאז ומעולם אחד הדגשים של האולפן של צובה – ובתוך כך אנחנו מספרים לתלמידים בפירוט יתר אודות בית המקדש שבנה המלך הורדוס ("מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו"). למרבה הצער, אין שרידים של בית זה על-פני השטח, על-כן כל מדריך נעזר בדגם של מלון הולילנד.

ברם כל האזור הדרומי של הר הבית (ועליו מסגד אל-אקצא) הוא משטח מלאכותי הבנוי על גבי קשתות ועמודים שהם שרידי תקופת הורדוס (עם שיפוצים מימי הביניים). עלה בדעתי שביקור מתחת להר הבית באולמות הללו המכונים "אורוות שלמה" ימחיש את פאר הבנייה בירושלים ההיסטורית. כדאי להדגיש כי שם זה (אורוות שלמה) ניתן למקום זה ע"י הצלבנים שייחסו את האולמות (בטעות) לשלמה המלך וניצלו אותן לאורוות סוסים.

מעולם לא נכנסתי לאורוות שלמה עם קבוצות (ואף לא הצלחתי להיכנס כלל מזה 12 שנה ויותר). הווקף אינו שש לאפשר כניסה מסיבות השמורות עמו. ללא כל ציפיות באשר לסיכוי לבקר באתר מיוחד זה הפעם, עלינו להר הבית מוכנים לכשלון הכמעט-בטוח.

באחד משערי ההר בתוך הרובע המוסלמי עברנו בדיקה בטחונית שהתארכה קמעא. בעודנו ממתינים לרשות להיכנס לשטח ההר, עקף המופתי בכבודו את קבוצת האולפניסטים. היות שהמופתי הוא אדם בא בימים, לא התקשינו להשיג אותו. היה רגע של מבוכה קשה. ואז פתאום היה לי האומץ לפנות אליו. "תסלח לי אדוני, האם נכון הדבר שאתה המופתי", שאלתי באנגלית. "כן", ענה המופתי. "אולי תרשה לקבוצה שלי לבקר באורוות שלמה." אחרי רבע דקה של מתח, הוא ענה: "תבוא למשרד שלי בעוד כמה דקות".

מיד עניתי בחיוב ובתודה אף כי לא היה לי מושג איפה המשרד. חיכינו בסבלנות רבה עד אשר התקדם המופתי לאטו לכיוון כיפת הסלע, ולפתע הוא נבלע בתוך בנין עתיק. אני נכנסתי אחריו ועובדי המשרד כמובן עצרוני. הסברתי להם שהמופתי הזמין אותי; המופתי אישר את דברי. נשלחתי למבנה מתחת לכיפת הסלע שם הדפיסו לי מכתב במכונת כתיבה ערבית ובו כתוב שהמופתי מרשה את כניסתנו לאורוות שלמה. חזרתי למשרד כדי להחתים אותו. ובליוויו של שומר ערבי, הגענו לפינת הר הבית ולדלת ברזל עתיקה. אחרי בעיטות ומכות ונסיונות לסובב את המנעול, עלה בידי השומר לפתוח את הדלת, וירדנו מטה אל תוך האולמות הקסומים האלה שהם המסד של הר הבית.

ראינו שורות-שורות של קשתות בעלות סיתות השוליים של תקופת הורדוס; ראינו את שערי חולדה (מבפנים) והמעבר התת-קרקעי שהוליכנו אל גרם מדרגות העולה למפלס הר הבית (אך הפתח הקדום הזה היה חסום כמובן). זה היה המעבר הראשי בו עלו המוני ישראל מעיר דוד אל חצר המקדש. כמדומני היה זה הטיול המרגש ביותר בכל האולפנים וחוויה בלתי-נשכחת לאולפן המסיים.

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle