תחומה של מצווה רביעית, הנובעת במישרין מאמונת הבריאה, הוא עשייה מתוך דאגה להישרדותה ולשלומה של הבריאה עצמה. בניסיוננו להציע נוסח של יהדות, ההולם תקופה חדשה בהיסטוריה היהודית, לא נוכל להתעלם מן העובדה שתקופה זו התחילה בסמוך לזמן שבו הכירה האנושות ביכולת שבידה להרוס את כדור הארץ שעליו אנו חיים. כבר רבותינו דרשו:

​

"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו, ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי - בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך"...

משמעותה של אגדה זו נתעצמה מאוד בימינו, כיוון שנתעלתה לרמת ממשות כזו שלא יכלה לעלות על דעת הקדמונים. עצם הסיפור במעשה בראשית יש בו משום עדות על אהבה לעולם הטבע. לפיכך דין הוא שהסיפור יהיה מלווה במעשים המתחייבים מאהבה זו - שאם לא כן, הרינו כמעידים עדות שקר...

 

זוהי השקפת עולם שבה אהבת אלוהים ואהבת העולם, הן במישור הטבעי הן באנושי, אין להפרידן זו מזו. אמונה, המצהירה אהבת אלוהים בלא שזו תתבטא באהבה לעולם, יש בה סתירה פנימית. עולם הטבע הוא התעצמות והתלבשות האלוהות.

 

סיפור הבריאה משיג את ייעודו במעשים שאנו מתחייבים לעשותם כדי להביע את הכבוד שאנו רוחשים להוויה האלוהית על-ידי אורח חיינו. אנו עושים זאת הן בחיינו האישיים-האינדבידואליים, הן לצורכיהם של רבים.

צורכי העולם מרובים ודחופים כל-כך, שאי אפשר להתייחס אליהם רק בדרך של היטהרות אישית, וצרים "חבורה קדושה" של בני עלייה מועטים, אך אינם עושים דבר שיסייע לקיום העולם.

 

גם כאן קשה לקבוע את הדברים לפרטיהם, ועל כל יחיד וכל קהילה למצוא את הדרכים כיצד יקיימו מצוות אלו. למשל, אין ספק שנכון יהיה להגיע לרמה גבוהה של תודעה ומעשים ביחס לאופן שבו אנו חיים, המוצרים שאנו צורכים והדרכים שבהן אנו נפטרים מפסולתם. חייבים אנו לחדול מן הניצול המוגבר וחסר החמלה של אוצרות הטבע. שומה עלינו להכיר ולשתף את זולתנו בהכרה שמיעוט קטן בקרב המין האנושי מכלה הרבה יותר על חלקו באוצרות האדמה. חייבים אנו לדאוג להמשך קיומם של אוויר טהור, מים נקיים, ואדמה טובה, שישאו פרי בלתי מזוהם לדורות הבאים. כהורים יהודים טובים, שיודעים תמיד לדאוג לעתידם ולהכין את צרכיהם של ילדינו, אסור לנו הרשות לעצמנו לכלות את ירושתם של הדורות העתידים לבוא אחרינו. למותר למנות כאן את התחומים המרובים שבהם יכולים אנו לפעול כדי לסייע לעולם להתקיים. איש-איש ממנו חייב למצוא לו אמצעים משמעותיים שעל-ידיהם יטול חלק בדאגות כאלו...

 

עוד סדרה של מצוות, הנובעות מן ההתייחסות לסיפור הבריאה, היא של אותן הנכללות במונח "צער בעלי חיים". לפי סיפור הבריאה שלנו, האדם נברא בו ביום שנבראו בו חיות הארץ. אף זה בא להשמיע לנו, שאין אנו נבדלים מעולם בעלי החיים מכפי שעשויים אנו לחשוב מתוך היבטים אחרים באותו סיפור. סיפור הבריאה אף נותן לנו שלטון על עולם בעלי החיים, אבל רק במעמד של משנה למלך אצל הקדוש ברוך הוא, שחייב ליתן דין וחשבון לפני המלך. תפקיד זה תובע ממנו רגישות לסבלם של היצורים החיים זולתנו, שלא לגרום להם כאב ללא צורך. החיוב לשמור את כדור הארץ משמעו גם שימור הריבוי הגדול והמופלא של המינים, שבהם האחד מגלה את עצמו.