י"א באדר
מקורות והגות/

ברל כצנלסון

מגיני תל חי בחייהם ובמותם

אדר ב', תרפ"ט (1929)

הקומץ הקטן של האנשים אשר עמדו בחייהם על משמר הצפון, כשהם בודדים ועזוּבים, קרועים ובלויים, רעבים וקופאים, זכו מידי ההיסטוריה העברית להעטר לאחר מותם בזיו וזוהר של גיבורי האומה. יש בזה מאוֹת הזמן, ששמם לא נשכח, שכבודם לא חולל, שלא הפכו בעיני העם ל"ביריונים" ול"סיקריקין".

 

יש בזה מאות הזמן, שלב הילד העברי הומה לקראתם, שהלורד היהודי אנגלי מציב להם מצבה, שהמדינאי הציוני[1], אשר לימד בעצם ימי תל חי, כי "אם אנחנו בעצמנו נרצה לעמוד ולהגן על המקומות האלה, לא יצא מזה כלום" - קושר להם כתרים ונאחז בשמם. יש בזה מאוֹת הזמן, שאותה פינה בודדת, אשר שנים על שנים טרחו פועלים עברים להחיותה משממתה פני המאורעות ואחרי המאורעות - ללא עזר וללא הבנה בחוגיינו "המדינאיים" - נעשית עתה לתל-חיים אשר הדרך אליה הומה מאדם רב.

אולם גם ביום חג אל תטושטש ואל תסורס האמת ההיסטורית, ואל יולבשו אנשי תל-חי איצטלה כוזבת, שאינה הולמת אותם. אל ישָכח כי במערכה כפולה עמדו ונפלו גיבורי תל-חי: לא רק במערכה עם שודדים ובוזזים מבחוץ, שעלו להשמיד את נאות השלום והעבודה, כי אם גם במערכה עם האדישות, הרפיון, ההתנכרות והפחד מבית, בתוך הישוב עצמו ובקרב מנהיגיו. אל תישָכח הבדידות האיומה, בה עמדו שם האנשים בחייהם, ומה היה היחס אליהם והעזרה מצד בעלי היכולת, בעלי ההשפעה ובעלי ההבנה "המדינית הצרופה"[2]. ובה גם לזכור, ולא להשכיח, מה היה קלסתר פניהם המוסרי והחברתי של אנשי תל חי: אנשי עבודה, אנשי קבוצה, אנשי מהפכה וסוציאליזם. עולמם הרוחני היה דווקא "שעטנז" בלשונם של אחרים[3].

 

בלשוננו: מזיגה חיונית של אהבת העם והארץ עם עיקרי האמונה של מוסר העבודה והצדק הסוציאלי. ואולי מזיגה זו, אשר הזינה את נפשם והניתנת לשימצה בפי נביאי הלאומיות "הטהורה", היא שעשתה אותם - ולא את אחרים - למקדשי שֵם האומה בשעת ניסיון, היא שעשתה אותם לחלוצי אמת, להולכים לקראת העתיד, לסוללי הדרך של חיי עבודה לאוּמה הנגאלת.

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle