ויהי בימי אחאב ויגדל הכפר גרע אשר בנחלת מנשה. ואיש היה בגרע  הכפר, הוא חנן בן נתנאל בן אלישבע. ויהי חנן תרבותניק ושוויצר גדול ויערוך חגים וחגיגות אשר שמען יצא למרחוק. ויהי כשבת חנן יום אחד תחת גפנו ותחת תאנתו, ויחשוב אל לבו ויאמר: "הנה עברו הביכורים ,וחג הסוכות הוא חג האסיף, מי ישורנו? חמישה ירחים ושבעת ימים מבלי חג ובלי מועד - סטייצ' היתכן כדבר הזה"? ויקהל אליו חנן את כל בני גרע וידבר אליהם לאמור: "הנה הבציר קרב, הכרמים ימלאו רינה, הבה נצאה השדה ונלונה בכרמים". ויאסוף חנן את ועדת התרבות, וישבו על כוס תה ומקלות מלוחים ויקבעו את סדרי החג הלא הם :חג הכרמים מתקיים בט"ו בחודש תמוז, בו הלבנה במלואה והיא חוסכת -טיפול בגנרטורים ופרוז'קטורים .החג יכלול: 1. פקניק בכרמי הכפר; 2. בלט תנכ"י בביצוע החוג למחול -בהדרכת פועה בת אשכול; 3. תחרויות שדה: ריצה, משיכה ועוד; 4. הפתעות; 5. ריקוד זוגות; 6. חופשי. תלבושת לבנה חובה .התורנות תבוצע על ידי זוגות שכבר הקימו להם בית .ויהי בהיוודע דבר החג בכפר, ויבוא האיש אשר על הכרם אל זקני הכפר ויזעק זעקה גדולה ומרה ויאמר אליהם: כרם היה לנו בכרם בן שמן וגו', והנה באו נערי הכפר ונערותיו בעצם בציר הענבים ועשו להם חג ומשתה. הרי לא יותירו בכרם אשכול על אשכול ומה אשלח ל"תנובה"? והגזבר, במה ישלם את השטרות לבנק החקלאי? וישמעו זקני הכפר ויירך לבם. ויקראו אל חנן וידברו אליו לאמור: שמוע שמענו כי חג אתה חוגג בימים אלה בכרמינו, והנה הבציר טרם כלה והמוסקט, שהוא הזן היחידי הנמכר במחיר טוב גם בלי סובסידיות, לא ניבצר עדנה. הכיצד תעשה נבלה כזו בעדתנו? ועתה, קום ודחה את החג הזה ירח ימים, עד טו' בחודש אב. וינסה חנן דברו ויאמר: הנשמע כזאת בישראל? כי יעשו חג ושמחה בשבוע של תשעה באב. ויענו הזקנים ויאמרו: הכפרופסור מפוזר תהלך בינינו? הטרם תדע שכיום הזה בימי אחאב המלך, אפילו הבית הראשון לא נחרב והדבר יהיה רק בעוד מאתיים שנה כעת חיה? וישמע חנן וייכלם וידום. ויחשב בלבו את התקציב הנוסף לקניית מיץ תפוזים וביסקוויטים .ויהי בהתקרב ימי המועד וייוודע לנערות כי אסר חנן לבישת שני ותולע וארגמן והחולצות התימניות והבולירו והסרפנים, ותעצבנה אל לבן. ותאמר האחת לרעותה: איכה אבות לנשף בשמלה הלבנה המסמורטטת שלי שאני לובשת כל שבת? ויתן אלוהים בינה בלבן ותבוא שלומית אל יעל ותשאל את שמלתה ויעל שאלה את שמלת חנה וחנה את שמלת פועה ופועה את של שלומית ותהיינה כולן מרוצות .והנערים אינם שמים לבם את השמלות אלא אל מה שבתוכן ותרב השמחה מאוד. וייקבע מהיום ההוא חוק לדורותיו: בטו' באב חג לכם, צאו לכרמים וחדשו נעוריכם ושמחו בנערותיכם!