זוהר, חלק ב', דף קכ"ו, א ם

"ויראו את אלהי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" וגו', רבי יהודה פתח (שיר השירים, ז', ח'): "זאת קומתך דמתה לתמר" וגו', כמה חביבה כנסת ישראל קמי קודשא בריך הוא, דלא מתפרשא מניה, כהאי תמר דלא פריש דכר מן נוקבא לעלמין, ולא סליק דא בלא דא, כך כנסת ישראל לא מתפרשא מקודשא בריך הוא.

[תרגום: כמה חביבה כנסת ישראל לפני הקב"ה, שלא פורשת ממנו כתמר הזה, שלא פורש הזכר מהנקבה לעולמים, ולא הולך זה בלא זה, כך כנסת ישראל לא פורשת מהקב"ה].

תנחומא, במדבר, פרק ט"ו, מ'

"וידבר ה' אל משה במדבר סיני פקד את בני לוי" זה שאמר הכתוב: "צדיק כתמר יפרח" (תהלים, צ"ב). מה התמרה הזו צילה רחוק, כך מתן שכרן של צדיקים רחוק. מה התמרה הזו עושה תמרים ועושה נובלות,

כך ישראל יש בהן בני תורה ויש בהן עמי הארץ. מה תמרה הזו יש בהן נובלות שאין נכנסין לאוצר, עושה תמרים והן נכנסין לאוצר, כך ישראל כשהן במדבר: מהן נכנסו לא"י ומהן לא נכנסו לא"י.
"צדיק כתמר יפרח" - מה התמרה הזו אם נקצצה או נעקרה אין עולה תחתיה אחרת, וכך הארז - כשהוא נקצץ או נעקר אינו מחליף, לפיכך נמשלים הצדיקים לתמרה ולארז.

"צדיק כתמר יפרח" מה התמרה הזו עושה תמרים ועושה קוצים וכל מי שמבקש לגנוב התמרים, הקוצים שבה שולטים בו, כך הצדיקים והחכמים בני תורה וכל מי שאינו משמר עצמו מהם נופל בגיהינום ולוקה בעולם הזה. למה? שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף ואף כל דבריהם כגחלי אש.

"צדיק כתמר יפרח" מדבר בשבטו של לוי שהפרישו הקב"ה במעשיהם הטובים ולמה נמשלו לתמר?

לומר לך, מה תמר אין לו אלא לב אחד, כך שבט לוי אין לו אלא לב אחד - להקב"ה, שנאמר (שמות, ל"ב): "ויאמר משה מי לה' אלי, ויאספו אליו כל בני לוי". מה כתיב אחריו? "שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו" (תהלים, צ"ב), ללמדך שלא היו זזין מבית המקדש שנאמר (שם, ק"ט): "עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי הולך בדרך תמים הוא ישרתני."

לכך נאמר "שתולים בבית ה'", שלא היתה עזרה חסרה מהם שנאמר: "בחצרות אלהינו יפריחו".

מהו בחצרות אלהינו? זה שאמר הכתוב: "אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך" (תהלים, ס"ה). אמר לו [למשה] הקב"ה: הואיל והן לגיונותי שאינן זזין מביתי לך וספור אותם לכך נאמר "פקד את בני לוי".

מדרש תהילים, מזמור צ"ב

מה התמרה הזאת לבה מכוון למעלה, כך ישראל לבם מכוון לאביהם שבשמים. דבר אחר, מה התמרה הזו יש לה תאווה, כך ישראל תאוותן להקב"ה. אמרו רבותינו, מעשה היה בתמרה אחת שהיתה בחמתן, ומרכיבין אותה ולא היתה עושה פירות. אמר להם דקלי אחד, תמרה זו היא רואה מיריחו והיא מתאוה לה. הלכו והביאהו ממנה, מיד עשתה פירות. כך תאותן של ישראל להקב"ה.

אי מה התמרה הזו אין עושין ממנה כלים, כך ישראל. תלמוד לומר, "כארז בלבנון". אמר רבי תנחומא, שאלתי אותה את רבי הונא, ואמר לי, ראינוה בבבל וממנה כלים ושלחנות ומנורות. אי מה ארז אין עושה פירות, כך ישראל.

תלמוד לומר, "תמר". מה תמר זו עושה פירות, כך ישראל. אי מה תמר זה אין גזעו מחליף, אף ישראל כן.

תלמוד לומר, "ארז". מה ארז גזעו מחליף, כך ישראל. ומה הארז שבלבנון שרשיו מרובין למטה בארץ ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, כן ישראל שתולים בבית ה' ועתיד הקב"ה לקבץ אותם מארבע כנפות הארץ. וכגן שהוא נטוע מערוגה לערוגה, כך ישראל. וכך עתיד הקב"ה ליטע אותם מארץ טמאה אל ארץ טהורה, שנאמר, "שתולים בבית ה' ".

ילקוט שמעוני, פרק צ"ב, רמז תתמ"ה

"צדיק כתמר יפרח" מה תמר זה נאה במראיתו וכל פירותיו נאים ומתוקים, כך דוד נאה במראהו ובכבודו וכל מעשיו טובים ומתוקים לפני הקב"ה...

דבר אחר: "צדיק כתמר יפרח" זה אהרן והנה פרח מטה אהרן לבית לוי. מה תמרה זו נוטעין אותה והיא מעלה שרשין מכל צדדיה, אף אהרן אלעזר בנו פינחס בנו אבישוע בנו שתולים בבית ה' ומפתח אהל מועד לא תצאו.

מה תמרה וארז אין גזעם מחליף אלא לזמן מרובה, אף חלופי צדיק אינם אלא לזמן מרובה. מה תמרה זו וארז אין בהם לא עקומין ולא סקוסין כך צדיקים אין בהם לא עקומין ולא סקוסין. מה תמרה וארז צלן למרחוק כך מתן שכרן של צדיקים רחוק: "והיה עקב תשמעון וגו' ושמר ה' אלהיך לך". מה תמרה וארז ליבן מכוון למעלה אף צדיקים ליבן מכוון למעלה להקב"ה. מה תמרה וארז יש להם תאווה כך הם הצדיקים יש להם תאווה, ומה היא תאותם? הקב"ה דכתיב: "קוה קויתי ה'".

אמר ר' תנחומא: מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן ולא היתה עושה פירות, עבר אדם אחד וראה אותה, אמר: הרכבה זו צופה מיריחו, כיון שהרכיב אותה עשתה פירות. אי מה תמרה אין עושין ממנה כלים יכול כך צדיקים, תלמוד לומר: "כארז", אמר רב הונא תמן עבדין מנה מאנין.
מה תמרה זו אין בה פסולת אלא תמרים לאכילה, לולבים להלל, חריות לסכוך, סיבין לחבלים, סנסנים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן את הבית, כך הם ישראל אין בהם פסולת אלא מהם בעלי מקרא מהם בעלי משנה מהם בעלי גמרא מהם בעלי אגדה. ומה תמרה וארז כל מי שעולה לראשם ואינו משמר את עצמו הוא נופל ומת, כך כל מי שבא להזדווג עם ישראל סוף שהוא נוטל את שלו מתחת ידיהם, תדע לך, שכן שרה על ידי שעכבה פרעה לילה אחד לקה הוא וביתו בנגעים, שנאמר: "וינגע ה' את פרעה".

מה תמרה זו אינה עושה פחות משלשה אנבונין כך אין ישראל חסרים פחות משלשה צדיקים בעולם כאברהם יצחק ויעקב, חנניה מישאל ועזריה, מה תמרה גדולה מכל האילנות כך ישראל כי גדול מרדכי בבית המלך, וכתיב והמלך דוד הולך וגדל.

דבר אחר, "צדיק כתמר יפרח", דרש ר' חייא בר לוליאני: אם נאמר תמר למה נאמר ארז, ואם נאמר ארז למה נאמר תמר? אלא אם נאמר תמר ולא נאמר ארז, הייתי אומר מה תמר זה אין גזעו מחליף אף צדיק אין גזעו מחליף לכך נאמר ארז, ואם נאמר ארז ולא נאמר תמר, הייתי אומר מה ארז זה אין עושה פירות אף צדיק אינו עושה פירות לכך נאמר תמר.