עשרה בטבת
מקורות והגות

גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה

תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ס', עמוד ב'

Heading 6

תנו רבנן: כשחרב הבית בשניה, רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. נטפל להן ר' יהושע, אמר להן: בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין? אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח, ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח, ועכשיו בטל? אמר להם: אם כן, לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות! אפשר בפירות. פירות לא נאכל, שכבר בטלו בכורים! אפשר בפירות אחרים. מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים! שתקו. אמר להן: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר - שכבר נגזרה גזרה, ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר - שאין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה... אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד, ומשייר בו דבר מועט... עושה אדם כל צרכי סעודה, ומשייר דבר מועט...

עושה אשה כל תכשיטיה, ומשיירת דבר מועט... שנאמר: (תהלים, קל"ז): "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי" וגו'.

גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה

אבל שתכליתו תיקון

אזכרה מצוק

הזיכרון היהודי

חורבן ותלישות

חוש הזיכרון

חירותה של המדינה תלויה בשוויון

ישראל הנה יצירת מאות דורות

מגילת האש

על מה חרב בית המקדש?

עשרה בטבת במקרא

עשרה בטבת הוא מבחן מוסרי

עשרה בטבת הוא תחילת המדרון

קשה היא מכת הרעב

שלושה ימי תענית בטבת

שני סוגי צער ושני סוגי שמחה

עוד לחג >