ר' שמואל בר נחמני ואמרי לה משמיה דר' שמואל בר יצחק יום שהותר לשבטים לבא זה בזה שנאמר (במדבר ל"ו) וכל בת יורשת נחלה וגו',וכתיב (שם, ל"ו) ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר וגו', וכי אפשר לבת שתירש שתי מטות? אלא אמור מעתה אביה משבט אחד ואמה משבט אחר רבנן אמרי יום שהותר שבט בנימין לבא בקהל, דכתיב (שופטים כ"א) ארור נותן אשה לבנימין...

אמר רב יהודה אמר שמואל יום שהותרו שבטים, רב מתנה אמר יום שנתנו... הרוגי ביתר לקבורה, ר' אליעזר הגדול אמר ניחא בחמשה עשר מכאן ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה, ואמר יסיף, ר' אבין ור' יוחנן אמרי יום שביטל החפר מן מתי מדבר, א"ר יסיף ר' אבין ור' יוחנן אמרי יום שביטל החפר מן מתי מדבר, א"ר לוי כל ערב תשעה באב היה משה מוציא כרוז בכל המחנה ואומר צאו לחפור והיו יוצאין וחופרין קברות וישנין בהן ,לשחרית היה מוציא כרוז ואומר קומו והפרישו המתים מן החיים והיו עומדים ומוצאין עצמן חמשה עשר אלף בפרוטרוט (מספר מדויק), חסרו שש מאות אלף, ובשנת הארבעים האחרון עשו כן ומצאו עצמן שלמים. אמרו: דומה שטעינו בחשבון; וכן בעשור ובאחד עשר ובשנים עשר ושלשה עשר וארבע עשר, כיון דאיתמלא סיהרא / התמלא הירח/ אמרו דומה שהקב"ה ביטל אותה גזירה מעלינו וחזרו ועשאוהו יום טוב.