השיעור נועד להעמקת ההיכרות עם הסביבה הבית ספרית ועם שבעת המינים כסמל לארץ ישראל 'ארץ זבת חלב ודבש'. השיעור משלב עבודה עם שירים, פעילות חוץ כיתתית משחק ויצירה.

"דבש התאנה, מתק החרוב" - בהשראת שירה של נעמי שמר 'פירות חמישה עשר' השיעור יוקדש לתאנה, לתפוז, לתמר ולחרוב כעצי פרי ארצישראליים. נכיר את העצים דרך מקורות שונים מהתנ"ך ועד הזמר העברי, בדגש על סמליות העץ והפרי בתרבותנו. מהלך השיעור מוביל ליצירת סדר ט"ו בשבט כיתתי ומכיל הצעה לפעילות הערכה לקראת תעודת המחצית.

ט"ו בשבט הוא חג האילנות וגם יום הולדתה של כנסת ישראל. בחרנו להתמקד בעץ הזית שהוא סמל ישראלי מובהק. בשיעור נכיר את מאפייני עץ הזית באמצעות תצפית וחקר. נכיר גם ספרות, ואמנות ישראלית שבמרכזם עץ זית ונלמד על משמעות הזית כסמל של המדינה וסמל לשלום ותקווה.

כיצד הפך יום שמציין את תחילת שנת המס המשנאית לחג לאומי שמבטא את הקשר בין העם לארצו ובין אדם לאדמתו? השיעור עוסק בשינויים במעמדו של ט"ו בשבט דרך נקודות מבט שונות על יחסי אדם וטבע לאורך השנים.

ט"ו בשבט החל כחג שחוגג את הקשר עם האדמה, ובהמשך הפך להיות היום בו אנחנו מציינים את המחוייבות שלנו כלפי כדור הארץ ואת האחריות שמוטלת עלינו ביחס לשימוש במשאבי הטבע. בשיעור נשאל של מי הסביבה ומי צריך לשמור עליה? כיצד ראוי לגלות אחריות? מה היחס הראוי בין שימור ופיתוח?

העבודה החקלאית מזמנת התנסות בעבודה פיזית והיכרות ישירה עם תהליכי הייצור הממשיים. בנוסף לממד החוויתי, ניתן להוסיף להתנסות החינוכית ממד ערכי ורעיוני, שיקבל ביטוי דרך לימוד ושיח כיתתי.
בדפים הבאים מגוון מקורות טקסטואליים שמטרתם להניח תשתית לדיון על עבודה חקלאית. המקורות עוסקים בשני נושאים: א. העבודה כערך וכחוויה לעובד.ת, ב. העבודה בחקלאות כיוצרת קשר לארץ.

ט"ו בשבט הוא הזדמנות לשיח על זהות ולבחינת שורשיה של הזהות היהודית-ישראלית. מהם שורשיי – האם הם נטועים באדמת הארץ, בזיכרון המשפחתי, במורשת של הרצל וביאליק, או אולי בעולם גלובלי שבו אפשר לעקור ולנטוע שורשים חדשים? נעסוק בשאלות של שייכות ונפרדות, ונגלה שעוצמת הזהות עשויה להימצא לעיתים דווקא בריבוי הענפים וההסתעפויות.