[ב] כיוון שבא דודנו בּני לוקח אבי גיליון גדול ומעביר עליו קווים מרובעים שחורים ולבנים ומצוה להביא גריסיו האחד לבש את קפוטתו של אביו ובתי ידיה מפולשות, והשני רוכב על גבי היעה ומרקד ומפזז ומכרכר. הטוב שבהם הוא פנחסל ( אחרון אחרון חביב), ילד קטן בעל רגליים עקומות, כותונתו תחובה לו לצד מעלה, והוא ילד אבי! נזרי! תפארתי! נשמתי! לבּתי! נחמתי!