אבלות
ופרידה
נזכור את חללי השבת השחורה תשפ"ד ונאמץ אל ליבנו את החיים I מכון שיטים
יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת שֶׁל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, אַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה וְהַשָּׁלוֹם, קָרְבְּנוֹת טֶבַח הַשַּׁבָּת הַשְּׁחוֹרָה תשפ"ד.
נִזְכֹּר אֶת הַנִּרְצָחוֹת וְהַנִּרְצָחִים בְּבָתֵּיהֶם, בַּקִּבּוּצִים, בַּמּוֹשָׁבִים וּבֶעָרִים בְּחֶבֶל עוֹטֵף עַזָּה, שֶׁנִּפְרְצוּ וְנִכְבְּשׁוּ בִּידֵי אוֹיֵב אַכְזָר וַחֲסַר רַחֲמִים.
אֶת הָאֵם הָאוֹחֶזֶת בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתֶיהָ בְּיָדִית דֶּלֶת הַבַּרְזֶל לְגוֹנֵן עַל מִשְׁפַּחְתָּהּ מִפְּנֵי הַמֵּזִיד שֶׁמִּנֶּגֶד.
אֶת הָאָב הַמַּשְׁלִיךְ אֶת יְלָדָיו מֵחַלּוֹן בֵּיתָם הַבּוֹעֵר וּמְזַנֵּק אַחֲרֵיהֶם וְסוֹפֵג בְּגוּפוֹ אֶת קְלִיעֵי הָעוֹפֶרֶת.
אֶת הָרֵעִים הַנִּמְלָטִים בַּשָּׂדֶה מִפְּנֵי הַמְּרַצְּחִים וּמִפְלָט אַיִן.
נִזְכֹּר אֶת אַמִּיצֵי הַלֵּב וּבָרֵי הַלֵּבָב שֶׁנֶּחְלְצוּ לַהֲגָנַת הַיִּשּׁוּבִים.
אֶת הַלּוֹחֲמוֹת וְהַלּוֹחֲמִים בְּכִתּוֹת הַכּוֹנְנוּת, פְּקוּחֵי הָעֵינַיִם, שֶׁקִּדְּמוּ פְּנֵי אוֹיֵב בְּנִשְׁקָם הַדַּל וְהִשְׁלִיכוּ נַפְשָׁם מִנֶּגֶד.
אֶת הַחֲיָלוֹת וְהַחַיָּלִים בְּמֻצְּבֵי הַגָּדֵר, שֶׁלָּחֲמוּ בְּעֹז, מְעַטִּים מוּל רַבִּים, וְנָפְלוּ חָלָל.
אֶת אַנְשֵׁי כּוֹחוֹת הַחִלּוּץ וְהַהַצָּלָה, שֵׁרוּת הַבִּטָּחוֹן הַכְּלָלִי, הַמִּשְׁטָרָה וּצְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁחָשׁוּ מֵרַחֲבֵי הָאָרֶץ לְעֶזְרַת אֲחֵיהֶם הַמֻּתְקָפִים וְכָרְעוּ בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל.
נִזְכֹּר אֶת קָרְבְּנוֹת הַטֵּרוֹר בְּיִשּׁוּבֵי הַנֶּגֶב הַמַּעֲרָבִי וּבַפְּזוּרָה הַבֵּדוּאִית, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וְעַד לַיּוֹם הַזֶּה.
אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הַסְפָר, אֶת הָאֶזְרָח וְהַחַיָּל, הַזָּר, הַגֵּר וְהַתּוֹשָׁב, שֶׁבְּגוּפָם הָיוּ לָנוּ לִגְבוּל.
יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל וְיִתְבָּרֵךְ בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים וְחֶמְדַּת-הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַּׁת-הָרָצוֹן וּמְסִירוּת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה. יִהְיוּ חַלְלֵי הַשַּׁבָּת הַשְּׁחוֹרָה חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְׂרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.
נְאַמֵּץ אֶל לִבֵּנוּ אֶת הַחַיִּים, שׂוֹרְדֵי הַתֹּפֶת וְנִצּוֹלֵי מַעֲשֵׂי הַזְּוָעָה.
אֶת הַחֲטוּפוֹת וְהַחֲטוּפִים הַכְּלוּאִים בְּמַרְתְּפֵי עַזָּה וְאֶת הַנֶּעֱדָרִים שֶׁגּוֹרָלָם עוֹד לֹא נוֹדַע.
אֶת הַקְּשִׁישָׁה וְהַחַיָּל, אֶת הַיֶּלֶד וְהַנַּעֲרָה, אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁנִּשְׁבּוּ יַחְדָּיו, אֶת הָאֵם לְלֹא עוֹלָלֶיהָ וְאֶת הַתִּינוֹק לְלֹא הוֹרָיו.
הִנֵּה נְשׂוּאוֹת עֵינֵיהֶם אֵלֵינוּ, וְאַל דֹּמִי לָנוּ עֲדֵי יָשׁוּבוּ לִגְבוּלָם.
נְאַמֵּץ אֶל לִבֵּנוּ אֶת הַיְּלָדוֹת וְהַיְּלָדִים שֶׁגָּדְלוּ בְּצֵל הַר גַּעַשׁ וְנִקְלְעוּ לַתֹּפֶת הַמִּתְפָּרֶצֶת.
אֶת הַפְּצוּעוֹת וְהַפְּצוּעִים בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ.
אֶת הַחֲרֵדִים לִשְׁלוֹם יַקִּירֵיהֶם הַחֲטוּפִים וְהַנֶּעֱדָרִים.
אֶת הַיְּתוֹמוֹת וְהַיְּתוֹמִים, הָאַלְמָנוֹת וְהָאַלְמָנִים, וְכָל לְמוּדֵי הַשְּׁכוֹל.
אֶת פְּלִיטֵי הַחֶרֶב, קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל עַל אַלְפֵיהֶן, שֶׁאֻלְּצוּ לִגְלוֹת מִבָּתֵּיהֶם וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֵימָתַי יוּכְלוּ לָשׁוּב.
אַל יִשְׁקֹט וְאַל יִנָּחֵם וְאַל יָפוּג הָאֵבֶל עַד יָשׁוּב יִשְׂרָאֵל וְגָאַל אַדְמָתוֹ הַשְּׁדוּדָה, וְיָשַׁב עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבְשָׁלוֹם לְדוֹר דּוֹר.
נכתב בהשראת נוסחי "יזכור" קודמים מאת ברל כצנלסון לנופלי תל חי, אבא קובנר לקורבנות השואה, אהוביה מלכין ואהרון זאב לחללי מערכות ישראל.
