ספר בראשית

וירא

פרשת

הגר הייתה שפחתה של שרה, והייתה חלק מן הרכוש שעשה אברהם במצרים. כשפחת שרה היא ניתנה לאברהם והרתה לו. כתוצאה מכך הקלה בכבוד גבירתה.

הקלות שבה נהגה השפחה ההרה בגבירה העקרה גרמה לגבירה להתלונן עליה בפני הגביר שאמר "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ".[1] שרה עינתה את הגר כטוב בעיניה, והגר ברחה למדבר.

"חטאה אמנו בעינוי הזה", כותב הרמב"ן, "וגם אברהם חטא בהניחו לעשות כן, ושמע ה` אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני העינוי".

חטא חטאו אברהם ושרה העשירים כאשר עינו את שפחתם הענייה, וכעונש ישיר לכך יענו בני המעונָה את בני המענים במשך דורות רבים.

"יש לזכור כי בימי הרמב"ן הייתה ארץ ישראל בידי הערבים בני ישמעאל", מעיר ישעיהו ליבוביץ, "ובאותה תקופה רובו של עם ישראל היו תחת שלטון ישמעאל, ואף רובה של ארץ ישראל הייתה אז בידי הערבים, והרמב"ן אינו מהסס לכתוב דברים נוקבים אלה שהקב"ה השליט את ישמעאל על ישראל בגלל חטאה של שרה לאמו של ישמעאל ומשום שאברהם הניח לאשתו לנהוג כפי שנהגה. לדעת הרמב"ן, שמרבים כיום בקִרבנו לצטטו בעניין ארץ ישראל, "אנו היהודים נתגרשנו מארצנו, ולתקופה היסטורית ממושכת תפסו צאצאי ישמעאל בן אברהם את מקומנו בארץ הזאת, יען אשר גורש מבית אביו. מדברי הרמב"ן אלה יש מקום להרבה מאוד מסקנות ומחשבות לדורות, עד היום הזה".[2]

-------------------------------------------------------------------------------

הגר, על פי המדרש, הייתה האדם הראשון שתיקן לדורות הבאים את התפילה האישית המתפרצת, כמו שנאמר "וַתִּקְרָא שֵׁם הַשֵׁם הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי"[3] - "הנה קריאת שם ה` היא התפילה", מסביר הסְּפורנו, "באומרה `אתה אל ראי` אמרה הגר אתה אל של ראייה בכל מקום ולא בביתו של אברהם בלבד כאומרם ז"ל, כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה".[4]

אברהם, על פי האגדה, היה האדם הראשון שעשה סדר בתפילות המתפרצות, ונעל אותן בתוך סידור תפילה.[5] הגר, לעומת זאת, הייתה האדם הראשון שפרץ את כל שערי התפילה הנעולים.

אין שער - בשמים ובארץ - שיישאר נעול אל מול תפילתה הכואבת של השפחה שהגביר עשה בה מעשה אונאה, כמו שנאמר "לעולם יהא אדם זהיר באונאתה של אשתו – שמתוך שדמעתה מצויה פורענות אונאתה קרובה לבוא", ונאמר "כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה".[6]

כל שערי התפילה ננעלו חוץ משערי תפילתה של הענייה המעונה – השם שמע אל תפילתה והביא לעולם את ישמעאל. אברהם לא נזהר באונאתה של הגר אשתו, וכתוצאה ישירה מכך באה פורענות על בניו ועל בני בניו.

"הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע יְקֹוָק אֶל עָנְיֵךְ"[7] - יותר מכל שם אחר מגלם השם "ישמעאל" בזיכרון הקולקטיבי שלנו את שערי השמים הפתוחים לעד בפני המעונים. ויותר מכל שם אחר מגלם השם "ישמעאל" את הפורענות הבאה במוקדם ובמאוחר על המענים.

כולנו בני השפחה המעונה ממש באותה מידה שכולנו בני הגבירה המענה. וממש באותה מידה שבה כולנו מצווים על "לֹא תְעַנּוּ אֶת הַגֵּר הַגָּר בְּאַרְצְכֶם כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם"[8], כך מצווים כולנו על "לֹא תְעַנּוּ אֶת הַגֵּר הַגָּר בְּאַרְצְכֶם כּי מְעֻנִּים הֱיִיתֶם עַל יְדֵי בֵן הָגָר".

לֹא תְעַנּוּ אֶת הַגֵּר הַגָּר בְּאַרְצְכֶם כּי מְעֻנִּים הֱיִיתֶם עַל יְדֵי בֵן הָגָר שמעונה הייתה על-ידי אמכם ואביכם שהלכו להם מארצם וממולדתם כדי לבנות ולהיבנות בארץ ישראל וליצור בה חברה מוסרית וצודקת.

אל תלמדו רק את מעשיהם היפים והטובים של האבות המייסדים. אל תונו את עצמכם ואל תתנו לעצמכם להדחיק את חטאי אבותיכם. לימדו אותם ושננו היטב. לַמדו אותם לבניכם ולבנותיכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך.

לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶר נִשְׁבַּע יהוה לְאִמוֹתֵיכֶם ולַאֲבוֹתֵיכֶם. לְמַעַן לֹא יְעַנּוּ בְּנֵי הַמְּעֻנָּה אֶת בְּנֵיכֶם ואֶת בְּנוֹתֵיכֶם. לְמַעַן לֹא יְעַנּוּ בְנֵיכֶם את בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם. לְמַעַן לֹא יְעַנּו.ּ

 

* הועתק (עם שינויים קלים) מתוך "בָּא אֶל הַקׂדֶשׁ" (ארי אלון, הוצאת "ידיעות" 2005)עמודים 75-77 

 

[1] בראשית ט"ז, ו`

[2] ליבוביץ ישעיהו, שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע (ירושלים 2000) עמ` 61

[3] בראשית ט"ז` י"ג

[4] סְפורנו שם דיבור המתחיל ותקרא שם ה`

[5] בראשית רבה, פרשה ס"ח פסקה ט`.... "אברהם תיקן תפילת שחרית...".

[6] בבלי ברכות ל"ב, ע"ב

[7] בראשית ט"ז, י"א

[8] שמות כ"ב, כ`

ישמע אל

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle