ספר בראשית

וישלח

פרשת

"וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ" - על שם יציאתה נקראת דינה בת לאה שאף היא יצאנית היתה שנאמר "ותצא לאה לקראתו", ועליה משלו המשל "כְּאִמָּה בִּתָּהּ"... (רש"י דיבור המתחיל ותצא דינה בת לאה)*

"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" - לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה, ולמה הזכיר יציאתו, אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה (רש"י דיבור המתחיל "ויצא יעקב מבאר שבע")

 

כל ההבדל שבעולם בין פרשת "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב"[1] לבין פרשות "וַתֵּצֵא דִינָה"[2] ו"וַתֵּצֵא לֵאָה"[3]. את יציאתו של יעקב מתאר רש"י (בשם המדרש) כמעשה של צדיק[4], ואילו את יציאתן של לאה ודינה הוא מתאר (לעיל) כמעשה של יצאניות.

כל בני ישראל חייבים להעריץ את יציאתו המפוארת של יעקב, וכל בנות ישראל חייבות ללמוד לקח מיציאתה הרעה של דינה, כמו שנאמר: "האיש כובש אשתו שלא תצא לשוק, שכל אשה שיוצאה לשוק סופה להִכשל. מנין לנו? – מדינה, שנאמר `ותצא דינה`, וסופה שנכשלה".[5] ומניין לנו שהאיש כובש את אשתו שלא תצא לשוק? -שנאמר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשָּׁה - לא נאמר וכבשוהבלשון רבים, אלא וְכִבְשָּׁה חסר וי"ו, ללמדך שהזכר כובש את הנקבה שלא תהא יצאנית, ועוד ללמדך שהאיש שדרכו לכבוש מְצֻוֶּה על פריה ורביה ולא האשה".[6]

"ארבע מדות נאמרו בנשים - גרגרניות צייתניות עצלניות וקנאיות. גרגרניות מחוה: "וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל"[7], צייתניות [מצותתות] "וְשָׂרָה שֹׁמַעַת"[8], עצלניות: "מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת"[9], קנאיות דכתיב: "וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ"[10]. רבי יהודה בר נחמיה אומר: אף איסטטניות - "וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ"[11], ודברניות - "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה"[12]. רבי לוי אמר אף גנביות שנאמר "וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים"[13], ויצאניות, שנאמר "וַתֵּצֵא דִינָה"  ". [14]

ואלמלא הדברים כתובים אי-אפשר לאומרם...

---

כשנולדו שנים עשר בני יעקב ונקראו בשם, צורף לשמם הסבר מהול בתודה ובתקווה – כשנולד לוי אמרה לאה "הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי", כשנולד יששכר היא אמרה "נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי", עם לידת יהודה נאמר "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה`". כל בן ותודתו. כל בן ותקוותו. רק הבת נולדה ללא הסבר לשמה וללא תקווה. רק על הבת כתוב "וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה"[15] וזהו! – "לא נכתבה הודיה על לידת הבת לדעת למה נקראת כן", מסביר הרשב"ם, "שאין מודים על הבת כמו על הבן".[16]

עוד לא נולדה הבת שהתורה תודה על לידתה. עוד לא נולדה הבת שהתורה תתלה בה תקוות. עוד לא נולדה הבת שהתורה תיתן הסבר כלשהו לפשר שמה. בשמם של ראובן, שמעון, יששכר, דן ויהודה נסוכה תודה, בשמם של לוי וזבולון יש תקווה, יוסף נושא בשמו גם תודה וגם תקווה. בשמו של אשר שוררת שמחה, בנפתלי עוצמה, בגד מזל ובבנימין און . רק בדינה יש דין שרירותי נטול תודה. 

על אף שנולדה לתוך מידת הדין הגברית לא הסכימה דינה לקבל על עצמה את דין המדרש הגברי הקובע שנשים הן גרגרניות עצלניות דברניות גנביות ויצאניות. עד היום מסרבת דינה להשלים עם העובדה שכל תנועה נשית במקרא הופכת אצל גברים דרשנים לתנועה מגונה. היא מסרבת להשלים עם דרכו של המדרש הגברי לכבוש את האשה עִמו בבית. עד היום יוצאת דינה לראות בבנות הארץ, כשהיא מוציאה את עצמה אל מחוץ למידת הדין הגברית...

*הציטוט "כְּאִמָּה בִּתָּהּ" נלקח מתוך אחד מפרקי הזְנוּת האלימים והבוטים בתנ"ך (יחזקאל טז) - "לָכֵן זוֹנָה שִׁמְעִי דְּבַר יְהֹוָה: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה יַעַן הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ וַתִּגָּלֶה עֶרְוָתֵךְ בְּתַזְנוּתַיִךְ עַל מְאַהֲבָיִךְ... יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַרְתְּ אֶת יְמֵי נְעוּרַיִךְ וַתִּרְגְּזִי לִי בְּכָל אֵלֶּה... עָשִׂית אֶת הַזִּמָּה עַל כָּל תּוֹעֲבֹתָיִךְ:הִנֵּה כָּל הַמֹּשֵׁל עָלַיִךְ יִמְשֹׁל לֵאמֹר כְּאִמָּה בִּתָּהּ... (יחזקאל טז לה - מד)

[1] בראשית כ"ח, י`

[2] בראשית ל"ד, א`

[3] בראשית ל`, ט"ז

[4] רש"י דיבור המתחיל,   בראשית כ"ח, י`

[5] בראשית רבה פרשה ח`, סימן י"ב

[6] רש"י לבראשית פרק א`, פסוק כ"ח דיבור המתחיל "וכבשה". וראי/ה בהרחבה בבלי יבמות ס"ה, ב`

[7] בראשית ג`, ו`

[8] בראשית י"ח, י`

[9] בראשית י"ח, ו`

[10] בראשית ל`, א`

[11] בראשית ט"ז, ה`

[12] במדבר י"ב, א`

[13] בראשית ל"א, י"ט

[14] בראשית רבה פרשה מ"ה, סימן ה`

[15] בראשית ל` , כ"א

[16] רשב"ם שם, דיבור המתחיל "ותקרא שמה דינה"     וכדאי להוסיף בהקשר הזה שדינה לפחות "זכתה" להיכנס לפנתיאון המקראי. סטטיסטית מתקבל על הדעת שארבע נשותיו של יעקב ילדו לו יותר מבת אחת. ממש כשם שמתבקש שלאברהם נולדו בנות מנשותיו... בדרך כלל מתעלם המקרא מבנותיהם של אבותינו ואמותינו ולא סופר אותן...

דינה בת לאה – זונה בת זונה

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle