ספר במדבר

חקת

פרשת

מעשה בהומאניסט אחד שבא אל פרופסור ליבוביץ ואמר לו: "פרופסור, המעשים שהתורה שלכם דורשת מכם לעשות נראים כעבודת אלילים וכמעשי כשפים!... אתם מביאים פרה אדומה ושורפין אותה וכותשין אותה, ונוטלין את אפרה; וכשאחד מכם מיטמא למת אתם מזין עליו שתים שלוש טיפות של אפר ואומרים לו: טהרת!... -   עם כל הכבוד, זה לא נראה לך קצת כמו עבודת אלילים?!"

"לא נכנסה בך רוח תזזית?", שאל אותו ליבוביץ.

"בי?!", נעלב ההומאניסט, "מה פתאם?"

"אתה רוצה לומר לי שאף פעם לא נכנסה בך רוח תזזית?!"

"אף פעם!"

"אוקיי", ויתר ליבוביץ, "אז אולי ראית לפחות אדם אחר שנכנסה בו רוח תזזית?"

"כן", הודה ההומאניסט.

"ומה עושים אצלכם לאחד כזה?"

- "אצלנו?, אצלנו ממלאים אחד כזה בסמים אנטי תזזיתיים ונותנים לו שוקים חשמליים, ורוח התזזית מתנדפת..."

- "אין הבדל", פסק ליבוביץ, "אצלנו מזים עליו טיפות אפר והטומאה מתנדפת..."

- לאחר שיצא ההומאניסט שאלו תלמידיו את ליבוביץ

- "רבינו, את זה דחית בקנה, לנו מה אתה אומר?"

- אמר להם ליבוביץ: "מה קרה לכם? גם בכם נכנסה רוח תזזית? - חייכם, לא המת מטמא ולא המים מטהרין אלא אמר הקדוש ברוך הוא: חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזירתי..."

--------------------------------------------

האמת היא שישעיהו ליבוביץ לא היה אוהב שמייחסים לו את הספור הזה שסופר במקור על עובד אלילים אחד שבא אל רבן יוחנן בן זכאי ואמר לו שכל העניין הזה עם פרה אדומה אינו אלא עבודת אלילים.[1]     למה? – לא בגלל שגבורי הספור המקוריים מתקופת התלמוד פינו את מקומם לטובת גבורים בני זמנו (את זה דוקא הוא היה אוהב), אלא בגלל שליבוביץ היה מתנגד לקביעתו של רבן יוחנן בן זכאי, לפיה רק חלק מן המצוות הן שרירותיות, והן בבחינת גזירה וחוקה נטולות כל טעם.

למה? – כי על פי שיטתו של ליבוביץ אפילו "ואהבת לרעך כמוך" ו"לא תרצח" הן בבחינת גזירות שרירותיות שנגזרו על ידי האל, וכל נסיון לתת להם טעמים הומניים אנושיים אינו אלא האנשת האל, ואינו אלא עבודה זרה.

כל מערכת המצוות אליבא דישעיהו ליבוביץ היא הנחתה אלוהית שרירותית לחלוטין של אלהים שמודיע לנו חד משמעית וחד כתער – "חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לרדת לסוף דעתי, ואי אתה רשאי לעבור על גזירתי!!!". "בתולדות ההגות היהודית לא נתקיימה מעולם הבחנה חדה כל כך בין דת ומוסר כפי שנתחמה על ידי (ישעיהו) ליבוביץ".[2]

האם על פי שיטת ליבוביץ מהווים הדת והמוסר שני קוים מקבילים שלעולם לא ייפגשו?

האם רק על פי שיטת ליבוביץ מהווים הדת והמוסר שני קוים מקבילים שלעולם לא ייפגשו?

האם אין עוד שיטות תיאולוגיות אחרות לפיהן אלהים הוא רוח תזזית המתזזת את כל אלו שאוחזת בהן רוח תזזית?

[1] שאל עובד כוכבים אחד את רבן יוחנן בן זכאי אילין עובדייא דאתון עבדין נראין כמין כשפים אתם מביאים פרה ושורפין אותה וכותשין אותה ונוטלין את אפרה ואחד מכם מטמא למת מזין עליו ב` וג` טיפין ואתם אומרים לו טהרת, אמר לו לא נכנסה בך רוח תזזית מימיך אמר לו לאו, ראית אדם שנכנסה בו רוח תזזית אמר לו הן א"ל ומה אתם עושין לו אמר לו מביאין עיקרין ומעשנין תחתיו ומרביצים עליה מים והיא בורחת א"ל ישמעו אזניך מה שאתה מוצא מפיך כך הרוח הזו רוח טומאה דכתיב (זכריה יג) וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ מזין עליו מי נדה והוא בורח לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו רבינו לזה דחית בקנה לנו מה אתה אומר אמר להם חייכם לא המת מטמא ולא המים מטהרין אלא אמר הקדוש ברוך הוא חקה חקקתי גזירה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזרתי דכתיב זאת חוקת התורה (במדבר רבה פרשה יט סימן א. ראי/ה גם פסיקתא דרב כהנא פסקא ד – פרה אדומה)

[2] משה הלברטל, `ישעיהו ליבוביץ : בין הגות דתית לבקורת חברתית` מתוך `ישעיהו ליבוביץ עולמו והגותו` עמ` 222

אלהים הוא רוח תזזית המתזזת באחוזי רוח תזזית

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle