פרק לא בספר במדבר הוא הפרק האכזרי והמצמרר ביותר מכל 929 פרקי התנ"ך. כל 54 פסוקיו מוקדשים לתיאור מפורט של השמדת המינדיאנים ותוצאותיה. מסיבות מובנות מאליהן לא נכנס פרק זה לתוכנית הלימודים במוסדות החינוך של ארצות "הברית הישנה" על כל גווני המונותיאיזם שלה. המחנכים במוסדות אלו מיעטו ככל האפשר לדבר עם תלמידיהם על הפרטים הקטנים והמביכים של השמדת המינדיאנים. לעומת זאת הרבו מחנכים אלו לדרוש דרשות מוסר על הילידים המושחתים ועובדי האלילים שטימאו את אדמות ארצות ה"ברית הישנה" לפני שהגיעו לשם מאמיניו האנושיים של האל האחד.

​

כידוע עברו כל 929 פרקי ה"ברית הישנה" שינויים מדרשיים משמעותיים בדרכם אל הבריתות החדשות של הנוצרים, המוסלמים (הקוראן), והיהודים (התלמוד). תהליך עיצובם של בריתות חדשות אלו החל במאה הראשונה לספירה, ונמשך עד עצם היום הזה. כמו פרקים רבים אחרים גם הפרק המצמרר שלנו זכה לעיצוב קוסמטי מיוחד ולטיוח אפולוגטי דרשני פרשני. הבעיה, כאמור, שפרק זה ממש איננו מוכר. משום כך חשבתי להציע למעוניינים את המבוא הבא שיקל עלינו להתמודד עם כל הטיוחים והאפולוגטיקה שיפלו עלינו בעוד כמה שעות. מן הראוי, כך חשבתי, להתוודע בהדרגה אל הפרק הזה, ולא לחטוף אותו בפרצוף בבת אחת. אני מזמין אתכם להישיר מבט מבעוד מועד אל ה"פשט" המזעזע של פרקנו הבא, ולהתוודע אל מאות הפרטים המתוארים בו בפרוטרוטיות מעוררת חלחלה.

​

היישרת מבט זו תפגיש אותנו גם עם אלוהי הנקם המונותיאיסטי הנמצא בפרטים הקטנים, וגם עם הגבר המכה, ההורג, האונס והמשמיד החבוי במעמקי הזכרון הקולקטיבי שלנו.

--------------------------------------------------------------

נתחיל בסקירה כללית של פרק ההשמדה, ונחלק אותו לארבעה חלקים עיקריים:

חלק א (א – יב) : חיסול כל הגברים המינדיאנים ושריפת כל הערים המינדיאניות

חלק ב (יג – יח) : חיסול הילדים המינדיאנים והנשים המינדיאניות

חלק ג (יט – כד) : טיהור הלוחמים, הכלים, והבתולות המינדיאניות

חלק ד (כה – נד) : חלוקת השלל ורווחי המלחמה

נמשיך בסקירה פרוטרוטית של כל אחד מארבעת החלקים הללו:

​

חלק א ובו יתואר כיצד השמידו בני ישראל את כל הגברים המינדיאנים, שבו את נשותיהם וטפם, ובזזו את כל רכושם.

1 צו הנקמה האלוהי ופרוייקט הסיום של משה לפני מותו: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּנְדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ (א-ב)

2 צו הגיוס האנושי וצבא העם: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִנְדְיָן לָתֵת נִקְמַת יְהוָה בַּמִנְדְיָנִים. אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא (ג-ה)

3   גיוס 12,000 לוחמים נבחרים, ומינוי פנחס למפקד מבצע הנקמה: "וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא:(ו) וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ" (ה - ו)

4 הלוחמים משמידים את כל הגברים המינדיאנים: "וַיִּצְבְּאוּ עַל הַמִנדְיָנִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר:(ח) וְאֶת מַלְכֵי הַמִנדְיָנִים הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִנְדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב (ז - ח)

5 הלוחמים לוקחים בשבי את הנשים המינדיאניות ואת טפם, ובוזזים את כל הבהמות והרכוש: וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת טַפָּם וְאֵת כָּל בְּהֶמְתָּם וְאֶת כָּל מִקְנֵהֶם וְאֶת כָּל חֵילָם בָּזָזוּ (ט)

6 הלוחמים שורפים באש את כל מושבות וטירות המינדיאנים: וְאֵת כָּל עָרֵיהֶם בְּמוֹשְׁבֹתָם וְאֵת כָּל טִירֹתָם שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ (י)

7 הנשים הטף והביזה מוצגים בפני משה: "וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל הַמַּלְקוֹחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. וַיָּבִאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשְּׁבִי וְאֶת הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת הַשָּׁלָל אֶל הַמַּחֲנֶה(יא - יב)

 

חלק ב ובו יסופר איך כיפרו מפקדי מבצע ההשמדה על חטאם בהשמדת הנשים והילדים שהעזו להותיר בחיים - 

1 משה והמנהיגים מקבלים את פני המנצחים: וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה (יג)

2 משה גוער במפקדים על שהשאירו בחיים את הנשים המינדיאניות ומזכיר את מעלליהן כנשים פתייניות - "וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה? - הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּיְהוָה עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת יְהוָה" (יד - טז)

3 משה פוקד להרוג את כל הילדים המינדיאנים ואת כל המינדיאניות שאינן בתולות: וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ (יז)

4 משה מתיר ללוחמים לקחת ילדות מינדיאניות בתולות: "וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם" (יח)

​

חלק ג ובו יסופר על טוהר הנשק ועל טוהרת המשפחה של לוחמי ישראל -

1 משה פוקד על הלוחמים לעבור תהליך של חיטוי והיטהרות: "וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי..." (יט)

2 משה פוקד על הלוחמים לחטא ולטהר גם את הילדות המינדיאניות: "... תִּתְחַטְּאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַתֶּםוּשְׁבִיכֶם" (יט) - מה אתם בני ברית מקבלים הזייה אף השבויה כשתבוא לברית ותטמא מקבלת הזייה (ספרי זוטא)

3 חיטוי בגדים, כלי עור וכלי עץ: "וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאוּ" (כ)

4 קוים כלליים על טוהר הנשק וטוהר השלל: "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה: זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה - אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת, כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא, וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם" (כא - כג)

5 המכבסה - בחזרה לנורמליות הטהורה: "וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה" (כד)

​

חלק ד - כל ישראל יש להם חלק בשלל ובשבויות -

חלק זה הוא הגדול בפרק. הוא גדוש במספרים וחישובים, ומהווה אתגר רציני לכל אלו המתעקשים עדיין על כך שאין בתורה האלוהית אף מלה מיותרת.מפאת אורכו נחלקו לשלושה חלקי משנה.

חלק ד1 ובו נותן יהוה למשה הוראות כלליות ביחס לדרך חישוב חלוקת הביזה, המקנה והבתולות. (פסוקים כה – לא)

חלק ד2 ובו חלוקת שלל מפורטת של הצאן, הבקר, החמורים והילדות הבתולות  -  צאן - 675000 ; בקר - 72000 ;חמורים - 51,000 ; ילדות מינדיאניות בתולות - 32,000 ; חלק הלוחמים בשלל הצאן – 337,500 ; מכס יהוה בשלל הצאן– 675 ; חלק הלוחמים בשלל הבקר - 36,000 ; מכס יהוה משלל הבקר – 72 ; חלק הלוחמים בשלל החמורים – 30,500; מכס יהוה מן החמורים – 61 ; חלק הלוחמים בילדות המינדיאניות הבתולות – 16,000 ; מכס יהוה מן הבתולות המינדיאניות – 32: חלק העם בצאן – 337,500 ; חלק העם בבקר – 36,000 ; חלק העם בחמורים – 30,500 ; חלק העם בילדות מינדיאניות בתולות – 16,000 ; משה מעביר ללוויים 675 צאן, 72 בקר, 61 חמורים ו32 ילדות (לב - מז)

בתחילת החלק אחרון (ד3) יסופר כי כל כוחותינו שבו בשלום, ובסופו תתגלה מוסריותם של כל מפקדי מבצע ההשמדה. מפקדים צדיקים אלו יכפרו על נפשותיהם ויקדישו ליהוה את כל ביזת הזהב שברשותם (נ - נד)

עד כאן מבוא לבמדבר ל"א על פי הברית הישנה. תקוותי שמבוא זה יעזור לנו להבין יותר טוב את האופן שבו יתמודדו פרשני ודרשני הבריתות החדשות השונים עם תופעת השמדת המינדיאנים שלהם בעבר הרחוק ובעבר הקרוב...