ספר שמות

תצוה

פרשת

בשני הפרקים של היומיים האחרונים (שמות כט – ל) מופיעים לראשונה, אם כי לא בפירוש, המושגים המכוננים "משיח" ו"חילוני". במהלך שני פרקים אלו נמשחים אהרן וארבעת בניו בשמן משחת הקדש. הם אמנם לא נקראים כאן "משיח", אך הם ייקראו כך בהמשך (ויקרא פרק ד ועוד). מול חמשת המשיחים הללו נמצאים כל שאר בני ישראל, וכמובן כל בנות ישראל. יש במקרא שם כולל בן שתי אותיות ל"כל השאר" הללו – "זָר". שני המופעים הראשונים של המלה "זר" מופיעים בשני הפרקים שלנו אפשר לומר שבנרטיב המתואר כאן אנו מקבלים שני סוגי אדם על פי התייחסותם אל הקׂדֶשׁ – "משיח" מכאן ו"זר" מכאן.

בפרק כט אנו מתבשרים על כך שרק חמשת המשיחים רשאים לאכול את האוכל הקדוש בפתח אוהל מועד. כל השאר, כלומר כל לגיון הזרים, מוזהרים באופן חמור שלא לגעת באוכל הקדוש הזה, וכמובן שלא לטעום ממנו – "וְאָכַל אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת בְּשַׂר הָאַיִל וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בַּסָּל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם לְמַלֵּא אֶת יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם וְזָר לֹא יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם" (שמות כט לב-לג).

מעל החלל המסוכן של פרק ל מרחף איום כרת על כל הזרים והזרות שיעזו לעשות שימוש כלשהו בשמן המשחה הקדוש המיועד אך ורק לחמשת המשיחים - וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם: עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם: אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו (שמות ל לא – לג).

תרגום המלה "זר" בארמית הוא "חילוני". כך מתרגם אונקלוס את "וְזָר לֹא יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם" - "וחילוני לא ייכול ארי קודשא אנון". ואת "וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו" הוא מתרגם "ודיתין מניה על חילוני וישתיצי מעמיה".

בהמשך המקרא, בעיקר בספרי ויקרא ובמדבר מופיעה המלה "זר" תריסר פעמים, ובכל הפעמים הללו היא מתורגמת ל"חילוני". האמירה הידועה והמשמעותית ביותר בהקשר זה היא "הַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" – היא מופיעה ארבע פעמים בלשון זו, ובכולם מתרגם אונקלוס "חילוני דיקרב יתקטיל". זוהי הכרזה ברורה על עונש מוות מיידי לכל חילוני (זר) שיבוא במגע כלשהו עם הקׂדש או עם כלי הקׂדש.

בחלק ממופעי המלה זר שבהמשך המקרא הכוונה היא לא רק למי שאינו נמנה על חמשת המשיחים, אלא גם על כל מי שאינו נמנה על הכהנים בני לוי המשרתים בקודש. מכאן והלאה אפשר לדבר על שלש קבוצות – קבוצת המשיחים (אהרן נדב אביהו אלעזר ואיתמר) קבוצת הכהנים (שאר בני לוי המשרתים בקדש) וקבוצת החילונים (שאר העולם).

מיהו, אם כך, חילוני במקרא? - כל יהודי (משבט יהודה) או כל ישראלי (מבני ישראל), ככתוב "זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב גֶבֶר חִילוֹנִי (במקור: אִישׁ זָר) אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי יהוה וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ (במדבר יז ה) – יש כאן אזהרה גורפת של כהני הדת לדורותיהם לכל החילונים לדורותיהם: אל תעזו ליצור כל קשר ישיר עם אלוהיכם! אנחנו המוסמכים הבלעדיים לבוא אל הקודש ולתווך ביניכם לבינו. אם תעזו לבוא אל הקדש תבלע אתכם האדמה כשם שבלעה את קורח ועדתו. ראו הוזהרתם – חילוני שיקרב ייקטל...

בעידן הפוסט מקראי איבד המעמד הכהני את כל כוחו, והמעמד הרבני השתלט במקומו על הקׂדש. עידן זה נמשך עד ימינו. עד עצם היום הזה עושים הרבנים הכל כדי להיות המתווכים הבלעדיים בין אלוהיהם לבין צאן מרעיתם שאינם אלא גברים חילוניים שלא הוסמכו לרבנות.

ומה באשר לנשות הקהילה הרבנית בעידן הרבני שטרם חלף עבר לו? – כל נשות הקהילה הרבנית הן חילוניות. נקודה. לכולן אסור אפילו לחצות את המחיצה החיצונית החוצצת בינן לבין הגברים שמחיצה פנימית חוצצת בינם לבין הרבנים.

חלק מנשים אלו הפכו לאחרונה לחילוניות אקטיביות השואפות לבוא אל הקדש, והמאיימות על שליטתם של כהני הממסד הרבני. מעשי החלוּן שלהן, כך אני מעריך ומאמין, עתידים להסיר מעלינו הן את המחיצות בין עזרת הנשים לעזרת הגברים, הן את המחיצות שבין עזרת הגברים לקדש הקדשים הרבני, והן את המחיצות הנפשיות שבין ה"דתי" וה"חילוני" שבכל אחד ואחת מאתנו...

בשבוע הבא, כשנגיע לפרק ל"ג, נלמד לדעת ששני אהלי מועד הם: אהל מועד הרבני ואהל מועד הריבוני. אהל מועד הרבני הוא אהל מועד הכוהני - כוחני השוכן במרכז המחנה הרבני החולש בעוצמה על קהילות של גברים ונשים המקבלים בהכנעה ובצייתנות כל פסיק הנפסק אך ורק על ידי מועצת פוסקי הפסיקים שלהם, ושוללים כל פסיקה ופסיקה שנפסקה על ידי ועד פוסקי הפסיקות של הכוהנים הכוחניים המתחרים.

אהל מועד השני, הריבוני, נמצא מחוץ למחנה, כפי שנראה בשבוע הבא - "וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ יְהֹוָה יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה". (שמות ל"ג ז) לַאֵל או לַאֵלָה השוכנים באהל מועד הריבוני אין מתווכים וסרסורים, וכל מבקשת אלהים שחשקה נפשה להתפלל או להודות או להטיח דברים, תעלה ותבוא ותגיע, ותתפלל ותודה ותטיח, כמו שנאמר "חנה הטיחה דברים כלפי מעלה שנאמר "והיא מרת נפש ותתפלל על ה" "... (בבלי ברכות לא ב)

כולנו חילוניים זרים הניצבים על סף בית המדרש המחלֵן של מורנו ורבנו חיים נחמן ביאליק שכתב: "וּבְרַפְּאִי אֶת-מִקְדַּשׁ יְיָ הֶהָרוּס - אַרְחִיבָה יְרִיעוֹתָיו וְאֶקְרַע לוֹ חַלּוֹנָי..." . על כל אחד ואחת מאתנו לרפא את מקדש יי האישי שלה או שלו. אין כל אפשרות לעשות זאת על ידי פסיקת פסיקים פסקנית ואחידה של פוסקי דור פסקנים ואחידים. יש לשבור אחת ולתמיד את הפסקנות הרבנית היהירה ולעודד ספקנות ריבונית זהירה. יש לגמגם את התורה לשבעים פנים של גם וגם וגם וגם.

שבעים גמים לתורה ושבעים חלונות קרועים לרווחה. רק על ידי קריעת חלונות כנה וכואבת ייבנו לא פחות משבעים מקדשים שונים ומגוונים. רק קריעה בגובה העינים תבנה את שבעים המקדשים הללו במהרה בימינו אמן.

חג שלום ושבת שלום

​כולנו חילונים כי כולנו זרים

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle