סוכות
טקסים וקבלות חג /
מסכת לחג סוכות

קבוצת בוסתן תשס"ח, קיבוץ משעול

חג סוכות מזמן אותנו לישיבה יחדיו בסוכה, חברים, משפחות, מבוגרים, ילדים ותינוקות,

לשמוח במה שיש לנו ולפתוח את שגרת החיים של השנה שמתחילה בהוקרה, באהבה, ובשמחה גדולה.

 

"בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני-ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים..." (שמות, כ"ג)

כשבני ישראל יצאו ממצריים הם הלכו במדבר ימים ולילות רבים לפני שהגיעו לארץ ישראל. באותם ימים לא היו להם כלי רכב ורק רגליהם החזקות, ולפעמים גם חמורים, גמלים וסוסים עזרו להם במסע הארוך לארץ ישראל. כשהם עצרו לחניה ומנוחה של כמה ימים הם בנו סוכות - כמו זו שאנחנו יושבים בה עכשיו, בסוכה הם הכינו אוכל, אכלו וישנו.  גם כשהגיעו לארץ ישראל הם גרו בסוכות ואוהלים. בתקופות שונות (עד ממש לא מזמן) אנשים באו לארץ ישראל וגרו בסוכות או באוהלים והסתדרו ושמחו במעט שהיה להם.

אנחנו חוגגים את חג סוכות כדי להיזכר כל שנה מחדש שאפשר להסתדר עם מעט מאד דברים ולהעריך את מה שהטבע נותן (ענפים למחסה ופירות למאכל)

 

פטיש, מסמר

פטיש, מסמר
ניקח מהר.
סוכה לבנות,
בנים ובנות.

קרשים ניקח
וענפים לסכך
קשט הגג
לכבוד החג.

מהר, מהר,
פן נאחר,
אין פנאי חכות,
מחר סוכות.

 

סוכת שלום

הסוכה קרוייה גם "סוכת שלום", היא מסמלת את הכמיהה לשלום האנושות כולה.

"וכיתתו חרבותיהם לאיתים וחניתותיהם למזמרות ולא ילמדון עוד מלחמה"

בעת שלום בני האדם יהפכו את כלי המלחמה שלהם לכלי עבודה כיוון שלא יהיה בכלי המלחמה צורך. גם אנחנו כמהים ומייחלים לשלום בין מדינות ובין בני אדם

 

שלומית בונה סוכת שלום / נעמי שמר

שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכָּה
מוּאֶרֶת וִירֻקָּה,
עַל כֵּן הִיא עֲסוּקָה הַיּוֹם.

וְאֵין זוֹ סְתָם סֻכָּה
-מוּאֶרֶת וִיִרֻקָּה
שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכַּת שָׁלוֹם

הִיא לֹא תִּשְׁכַּח לָשִׂים
לוּלָב וַהֲדַסִים
עָנָף שֶׁל עֲרָבָה יָרֹק

רִמּוֹן בְּתוֹךְ עָלָיו
וְכָל פֵּרוֹת הַסְּתָו
עִם רֵיחַ בֻּסְתָּנִים רָחוֹק.


וּכְשֶׁשְּׁלוֹמִית תֹּאמַר
הַבִּיטוּ, זֶה נִגְמַר!
יִקְרֶה דָּבָר נִפְלָא פִּתְאוֹם:
יָבוֹאוּ הַשְּׁכֵנִים
כֻּלָּם בַּהֲמוֹנִים
!וּלְכֻלָּם יִהְיֶה מָקוֹם

וְאָז מִתּוֹךְ הַסְּכָךְ
יָצִיץ לוֹ וְיִזְרַח
כּוֹכָב בָּהִיר כְּיַהֲלוֹם:
שָׁלוֹם, סֻכַּת פְּלָאִים,
מַה טוֹב וּמַה נָעִים
שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכַּת שָׁלוֹם

 

בימי חג הסוכות נוהגים להתארח ולארח. מתכנסים יחד חברים, משפחה ומכרים בסוכות שונות ומקיימים את המנהג החשוב של הכנסת אורחים.

*ספרו סיפור קצר על מקום שהתארחתם בו או על אורחים שבאו לבקר אתכם.

 

אורח / נעמי שמר

אם בשער יש אורח
שנחת מעבר ים
מה נציע לאורח
בבואו משם?

טנא ירוק, פרח לבן
יין אדום, פת במלח
זה מה שיש
שב איתנו כאן.

שב איתנו, זה הבית
תריס פתוח למדבר
שב איתנו כבן בית
לא כהלך זר.

טנא ירוק...

והלב הזה הפתי
שאף פעם לא יחכים
שוב נדלק ושוב הריע
אל המרחקים.

טנא ירוק...

האורחים הולכים הביתה
תריס פתוח שוב נסגר
השולחן נעור וריק
וזה מה שנשאר.

טנא ירוק...

 

חידון:

  1. אילו חגים היו לפני סוכות (ראש השנה ויום כיפור)

  2. (לקטנטים) מה בונים בחג סוכות (סוכה)

  3. במה מקשטים את הסוכה (כפות תמרים, פירות, צמחים ועוד..)

  4. מה אפשר לראות דרך הסכך (תקרת הסוכה) (שמים, ירח וכוכבים)

  5. איך קוראים למי שמתארח בסוכה? (אושפיזין)

 

ושמחת בחגיך והיית אך שמח

(לקרוא בקול דרמטי ומצחיק..)

והיאך הייתה שמחה זו: החליל מכה, ומנגנין בכינור ובנבלים ובמצלתיים, וכל אחד ואחד, בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו; ומי שיודע בפה, בפה. ורוקדין ומספקין ומטפחין

ומפזזין ומכרכרין כל אחד ואחד כמו שיודע, ואומרים דברי שיר ותישבחות...


מצוה, להרבות בשמחה זו. ולא היו עושין אותה עמי הארץ, וכל מי שירצה--

אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה,

הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ושמחין במקדש בימי חג הסוכות; אבל כל העם,

האנשים והנשים: כולן באין לראות, ולשמוע:

 

שהשמחה שישמח אדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שציווה בהן,

עבודה גדולה היא; וכל המונע עצמו משמחה זו, ראוי להיפרע ממנו, שנאמר "תחת,

אשר לא עבדת את ה' אלוהיך, בשמחה, ובטוב לבב" . וכל המגיס דעתו,

וחולק כבוד לעצמו, ומתכבד בעיניו במקומות אלו: חוטא, ושוטה... (הלכות לולב פרק ח)

 

סוכתי הסוכה / יעקב אורלנד

סוכתי, הסוכה,
נהדרת, ירוקה.
לי, לי, לי - רק, רק, רק
לי רק מחכה.

סבא יש לי, יש לי סב,
וזקן לו צח, רחב.
הוא אותי אוהב כל כך,
סוכתי יכס בסכך.

מן הבוקר עד הליל
היא עומדת לה בצל.
לבושה היא עד הגג,
מקושטת ליום חג.

סוכתי, הסוכה...

 

שמיני עצרת

בשמיני עצרת – היום השמיני של סוכות מסיימים לקרוא את התורה כולה ומתחילים מיד לקרוא מבראשית סמל לכך שמיום זה השנה והשגרה מתחילים.

בשמיני עצרת נוהגים להתפלל שירדו גשמי ברכה וישקו לרוויה את האדמה, העצים, הצמחים ואותנו

חידון:

  1. באיזו עונה חוגגים את חג סוכות (סתיו)

  2. איזה צמח מסמל את בואו של הסתיו (חצב) איזו ציפור? (נחליאלי)

  3. איזה שם נוסף יש לחג סוכות? (חג אסיף)

  4. (לקטנים) איך קוראים לטיפות המים שיורדות מהשמים (גשם)

  5. איך קוראים לגשם הראשון בשנה שיורד בדרך כלל קצת לפני או אחרי סוכות (יורה

 

ארבעת המינים (להעביר למשש ולהריח, הקראה: שני אנשים לסירוגין)

ארבעה מינים, ארבעה סוגים של צמחי ארץ ישראל: אתרוג, לולב, הדס, וערבה.

- מה אתרוג זה? יש בו טעם ויש בו ריח-

- כך ישראל יש בהם אלו שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים.

- כפות תמרים אלו ישראל, מה התמרה הזו? יש בו טעם ואין בו ריח.

- כך הם ישראל יש בהם אלו שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.

- ענף עץ עבות אלו ישראל, מה הדס זה? יש בו ריח ואין בו טעם.

- כך ישראל יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה.

- ערבי נחל אלו ישראל, מה ערבה זו? אין בה טעם ואין בה ריח .

- כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים.

- יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו..." (ויקרא רבה, ל, יב)

- כך הם בני ישראל.  על אף שהינם שונים זה מזה, הם אגודים יחדיו וערבים זה לזה.

 

נסיים בשירת קנון:

הנה מה טוב ומה נעים
שבת אחים גם יחד.

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle