בר מצווה מרוקו

חג בר המצוה חל כאשר הנער הוא בן י"ב שנה ויום אחד. בהגיעו לשנה הי"ב אביו או רבו מלמדו

סוגיא תלמודית באמת המסכתות חולין, מנחות, כתובות, עם המפרשים רש"י, תוספות, מהרש"א

ועוד, לפי כשרונותיו ותפיסתו של הנער. לילה לילה הוא משנן את השעור, עד שהוא יודעו על

בוריו ובעל פה.

כיון שהנער עבר את גיל הי"ב, בוחנים אותו החכמים בחינה חמורה וממושכה וביום הרביעי

עורכים סעודה, שאליה מוזמנים הרבנים, ראשי בתי הכנסיות, ידידם וקרובים.

ביום החמישי מתפללים שחרית בבית הבר מצוה. ראש הרבנים מניח עליו תפלה של יד ואביו תפלה של ראש, בלוית שירה במקהלה. בר המצוה לוקח בדמים את המצות. מקודם עולים לתורה כהן ולוי ואחריהם – בר המצוה.

בראש חודש עולה הבר מצוה רביעי, בין "אשרי" ו"בא לציון" דורש הבר מצוה את דרשתו. דממה כבדה משתלטת ושוררת בין הנאספים, מפני שהדרשה מובנת גם לנשים, בהיותו מתרגם את דבריו בלשון הערבית. החכמים מתפלפלים אתו. כתום הדרשה, הקרואים עונים בברכה לעומתו: "חזק וברוך תהיה יגדיל תורה ויאדיר!"

הבר מצוה עוזב את דוכנו, ניגש לכל אחד עם תיק התפילין בידו, מברכו בהושטת יד והללו מקריבים לו דורונות. אחרי כן הוא ניגש אל הנשים לקבלך מהן תשורות. גם ההורים מעניקים לו אז ביד רחבה. המתנות האלה שקיבל, הוא מוסר לרבו.

אחרי ארוחת-הבוקר עוזבים האורחים ולפנות ערב הם חוזרים ושבים. בשבת הסמוכה קורא הבר מצוה את ההפטרה. כאשר עולה לתורה משוררים לכבוד הבר מצוה פיוט לר' דוד בן חסין.