קדיש עין החורש
אהוד רבין
2003
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ הָאָדָם וּפָעֳלוֹ,
אֲשֶׁר מַסֶּכֶת חַיָּיו בְּעוֹלָמֵנוּ בָּאָה אֶל סוֹפָהּ.
יִתְקַדַּשׁ הָאָדָם הַנֶּאֱסָף הַיּוֹם אֶל אַדְמַת עֵין הַחוֹרֵשׁ.
יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו וּבְיִצְרֵי רוּחוֹ,
בְּכַוָּנוֹתָיו הַטּוֹבוֹת וּבְכָל שֶׁצַּלְחָה דַּרְכּוֹ
בְּמַעֲשֵׂה יוֹמְיוֹם שֶׁל חֻלִּין וּבִימֵי מוֹעֵד.
יִשְׁתַּבַּח הָאָדָם בְּיִחוּדוֹ אֲשֶׁר צָרַף אֶל יַחַד הַמָּקוֹם,
בַּחוּט הַמְּיֻחָד לוֹ שֶׁשָּׁזַר בְּרִקְמַת הַחַיִּים הַמְּשֻׁתֶּפֶת.
יִתְגַּדַּל הָאָדָם בָּאוֹר שֶׁהֵבִיא לְהָנִיס חֹשֶׁךְ,
בַּיָּפֶה שֶׁהֵבִיא לִצְבֹּעַ אֶת הַכָּעוּר,
בַּטּוֹב שֶׁהֵבִיא לִגְרֹעַ מֵהָרַע.
יִסָּלַח הָאָדָם עַל רִגְעֵי חֻלְשָׁתוֹ אִם עוֹרְרוּ עָלָיו כַּעַס וְרִיב,
אִם הִקְשִׁיחוּ שָׁעוֹת בֵּינוֹ לְבֵינֵינוּ.
יְהִי הַזִּכָּרוֹן הַשָּׁמוּר בַּלְּבָבוֹת וּבְנוֹף הַמָּקוֹם הֶמְשֵׁךְ לַחַיִּים שֶׁבָּאוּ אֶל קִצָּם.
יִשָּׂא הַחַי בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת זִכְרוֹן הַהוֹלֵךְ.
יֵחָרֵת שְׁמוֹ/שְׁמָהּ שֶׁל ____________ עַל לוּחַ הַחַיִּים הַמְּפַכִּים שֶׁל בֵּית עֵין הַחוֹרֵשׁ מֵרֵאשִׁית וְאֶל יָמִים יָבוֹאוּ.