עידית חכמוביץ'
ארבעה שירים
קיבוץ יגור
השרב כבר כלה
הַשָּׁרָב כְּבָר כָּלָה
בְּאַנְחַת הַקָּלָה
מִי תָלָה הַתְחָלָה עַל הַלּוּחַ?
עוֹד מְעַט נְחַפֵּשׂ
בְּדִפְדוּף מְהַסֵּס
אֵיזֶה נֵס יִכָּנֵס עִם הָרוּחַ,
וּמַגָע מְאֹהָב
שֶׁל אָדֹם וְזָהָב -
תְּפֹס מַשָּׁב, כִּי עַכְשָׁו עֵת לָנוּחַ.
וְאוּלַי מֵחָדָשׁ
בַּמָּחָר הַנִּרְגָשׁ
שְׁמֵי הַדְּבַשׁ לֹא מַמָּשׁ יֵעֲנוּ, אַךְ
קוֹל מוּכָּר שֶׁהִרְחִיק
מִתְקָרֵב וּמַמְתִיק
סוֹד עָתִיק... אֵיךְ מַסְמִיק הַתַּפּוּחַ
(וְכָל מִי שֶׁאִתִּי
אַף חֲרוּז לֹא הֶחְטִיא
שִׁיר פְּרָטִי, שִׁגְרָתִי, לוֹ שָׁלוּחַ).
גם הקיץ הזה
גַּם הַקַיִץ הַזֶּה יִגָּמֵר, כַּנִּרְאֶה,
בֵּין אֱלוּל לְתִשְׁרֵי אוֹ בְּעֶרֶך
יִגָּמֵר בְּסִיעַת חֲצָבִים, כַּנִּרְאֶה,
אוֹ בְּכַמָּה עָלִים עַל הַדֶּרֶך.
יְנַפְנֵף בְּשׁוֹבֶל חַמְסִינָיו כִּגְבִירָה
מְמָאֶנֶת עֲזוֹב עֲלוּמֶיהָ
בְּיוֹדְעָהּ כִּי אֲחֶרֶת תִשְׁזוֹף בְּעֳבְרָהּ
אֶת עֵין-כָּל בְּשׁוֹטֵי נְעוּרֶיהָ.
וּסְתָו רָךְ, אַקְוָרֶלִי, יִגָהּ, יְלַטֵּף
יְעַכֵּס מְתוּנוֹת עַל שְׁבִילֵינוּ
וְהַקַּיִץ הַזֶה הַנִּרְדָם, הֶעָיֵף,
יִשָׁכַח - כְּמוֹ הָיָה וְאֵינֶנוּ.
וַאֲנַחְנוּ גְמוּעִים וּצְרוּבֵי שְׁלוּלִיוֹת
עוֹד נִכְמַהּ לוֹ בְּבוֹא תוֹר הָרַעַם,
וּבִבְרַד מִמְטָרִים וּבְצֵל מִטְרִיוֹת
נְבַקֵּשׁ לָנוּ קַיִץ עוֹד פַּעַם.
ימי הדבש והיונים
יְמֵי הַדְּבַשׁ וְהַיוֹנִים
עֲלֵי זָהָב
תִקְתוּק הַסְתָו בַּשְׁעוֹנִים
טִפּוֹת חָצָב.
עָבִים שָׁבוֹת
לָאֳפָקִים
הָאַהֲבוֹת
לַמְחַכִּים
וְהַקְצָווֹת
מוֹצְאִים אֶת שְׂפַת הַהַתְחָלָה
כְּמוֹ אֳנִיָה אֲשֶׁר הִגִיעָה לִנְמָלָהּ.
וְהֶחָדָש הַזֶה, הַטוֹב
שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם
הוּא בֶּאֱמֶת מַמָשׁ קָרוֹב
לְהִתְגַשֵׁם.
משק של כנפי התחלות
מַשַׁק שֶׁל כַּנְפֵי הַתְחָלוֹת, וְהָרוּחַ
שׁוֹבֶרֶת חַמְסִין אַחֲרוֹן שֶׁל אֱלוּל
פְּתוּחִים שְׁעָרִים לֶחָדָש, לַסָלוּחַ
לִכְנַף ניחוּמִים בַּמַשָב הַצָלוּל.
זְרוֹעוֹת הַחַלוֹן נִשְׁלָחוֹת אֶל הַתְכֵלֶת
הָאֹפֶק נִכְנָס אֶל חַדְרֵי הַלְבָבוֹת
צִפּוֹר נַפְשְׁךָ לְעַצְמָה מְיַחֶלֶת
לָעוּף וְלִמְצוֹא מֶתֶק דְבַשׁ וְתִקווֹת.
נִיצָן הַמָּחָר כִּמְנִיפָה מוּל עֵינֶיךָ
מַפְצִיעַ צָעִיר, צִבְעוֹנִי וְתָמִים.
צוֹחֵק הָעוֹלָם, וְקוֹרֵא רַק אֵלֶיךָ
לִקְטוֹף חִיוּכָיו מִצַמְרוֹת הַיָמִים.