בצדי השבילים בשדותינו
נשלפות חרבות החצב
ורוחות מנשבות בביתנו
לוחשות על אזני שכבר סתיו
את הסודר נוציא נלבשנו
ונלך נטיילה יחדיו.
כבר עוברים החגים מעלינו
בכבדם-חגיגי ועגום
גם הסכך כבר נפרש על ראשינו
וספגנו ריחו הבשום
ורימון אחרון בגנינו
כבר זימר את שירו הקסום.

 
אין מנוס מחולין מעכשיו
רק נצפה לבוא הגשמים
ובשקט פרחי החצב
שבצדי השדות הצמאים
כך נלבין בתפרחת של סתיו
אל מול עלי זהב ראשונים.

אל תגידו הכל שוב חוזר פה
אך תאמרו כך זה כל שנה,
כי העצב העובר פה
הוא חדש כנשיקה ראשונה
והסתיו הוא צעיר ומזמר פה
בתפרחת חצב לבנה.