אח לרוח אילני
ולשמש הזורחת.

צמרתו מעל גני
הוא מרכין עמוס תפרחת.

וקושב אלי בלי ניד:
רע נאמן, ידיד.

כל שומע לי יצחק:
איזה מין ידיד ורע?
מסוקס הוא מצולק,
את שנותיו אין איש יודע!
יבוסם להם הצחוק!
ואני גזעו אחבוק,

ואלחש לו: - רע טוב,
הוי למדני-נא, רב כח,
ראש אחר סופה לזקוף
וכמוך שוב לפרוח,
ולבלב, לבלב בלי קץ-
הוי למדני נא העץ.