אמרה הסוכה:
אני עסוקה
ובא לי לשבת
מול המרקע.

אמר הלולב:
אני נעלב'
ביקשתי מים -
נתנו לי חלב.

אמר האתרוג:
דווקא בא לי לסרוג -
זוהי דרך טובה,
את הזמן להרוג.

המשיך ההדס
במעשי קונדס
והערבה
כרגיל – סרבה.

ויום החול כבר מועדו
המועד או-טו-טו יחול
וכל האושפיזין
כבר בדרך מחו"ל

אבל המועד
בכלל לא מועד
מול מכשול מכל מין
מי היה מאמין,

וימי חול המועד
כבר מוכנים למסע.

חג כבר קורם עור,
אברים רמ"ח וגידים שס"ה

והנה כך
ועם סכך
הוא בא לעולם
יפה מכולם
חג סוכות תשס"א!