ט"ו בשבט
ספרות ושירה /

בנימין גל

סיפור רטוב בשבט

קיבוץ יחיעם, 1964

פעמון הקיבוץ צלצל בשעה שלוש ושלושים בדיוק. ענן אחד קטן, שריחף מעל חדר-אוכל, שמע את הצלצול ורץ מיד להזעיק את החברה. "מהר", קרא הענן הזאטוט, "כבר צלצלו. מתחילים להתאסף התהלוכה עוד מעט תזוז".

בין העננים המצפים מאז הבוקר לרגע זה קמה מהומה רבה. עננים בגובה רב ובינוני רגשו והסתחררו בחוסר יציבות האופייני להם.

"לעזאזל עם התחבורה הזאת". רטן ענן כרסתן ופנה לשכנו: "סלח לי, אולי אתה יודע עם איזה מספר שקע ברומטרי מגיעים לטקס הנטיעות של ט"ו-בשבט?" מרבית העננים לא ציפו ל"שקע-ברומטרי הנע לאזורנו" ותפסו טרמפ עם הרוח הראשונה העוברת מעל הקיבוץ. בין הראשונים הגיעה עננה שחרחרת עגלגלת ורצתה להתחיל מיד בהפחתת משקלה.

"חכי, עוד לא!" עצרו בעדה העננים. "עוד לא התאספו כל השותלים".

למטה, על רחבת חדר-אוכל עמדנו, חברים וילדים, קבוצות קבוצות וחיכינו לאות. רכז ועדת-החגים התרוצץ בין הקבוצות, חילק שתילים, ומדי פעם בפעם זרק מבט מודאג לעבר השמיים. "עוד רגע, חברים. ילדים, להסתדר בשורות. חברים, היכונו".

"עננים!" קרא הענן הממונה על המבצע ט"ו-בשבט. "היכונו! בעוד רגע נפתח בטקס ט"ו-בשבט המסורתי שלנו. אני מקווה, שכל ענן יודע את מקומו ותוכניתנו תתגשם במלואה. הסיסמה: עד לשד-עצמותיהם. שימו-לב, לא להתחיל לפני הזמן. אני אתן את האות".

"אימא!" הילל לפתע ענן זאטוט. אני לא יכול עוד להתאפק. "אני מוכרח..."

שששקט!" רגשו העננים, "גברת גשמי, קחי אותו הצידה".

הגברת גשמי נטלה את הענן הקטן בידו והובילתהו אל הואדי. כאן תעשה, טיפשון קטן. אם אתה תתחיל להרטיב את הקהל לפני הזמן, הם עלולים לבטל את טקס הנטיעה. חלילה לך להשבית את שמחת העננים".

"חברים, להסתדר לתהלוכה!" הרעים למטה מנהל-הטקס. "יקותיאל תתחיל לשיר".


"לעמדות!" צעק למעלה ראש המבצע. "היכון!" "השקדייה פורחת", שר יקותיאל בהתלהבות.

"פתח ניצרה!" פקד רב-ענן רטוביה טיפונוב.

"שמש פז זורח".

"אש!!! זאת אומרת, מים!"

תחילה נשמע רק יריות-גישוש בודדות. חיל-החלוץ של העננים חיפש את נקודת-התורפה של הקהל הצועד לעבר שטח הנטיעות.

"ציפורים מראש אל גג" - טח! טיפה שמנה מכוונת היטב" נתרסקה על קרחתו של ירחמיאל.

"מבשרות את בוא החג" - צרור קצר מידי ענן צלף אל תוך צווארה של גיטל.

"ט"ו-בשבט הגיע, חג לאילנות" - שני צרורות ארוכים חיסלו את תסרוקתה של אילנה.

"ללכת יותר מהר!" זירז מנהל-הטקס את התהלוכה. "זה עדיין לא גשם".

"הגבר מים!" פקד רב-ענן טיפונוב. "לכסות את כל השטח במים צולבים. העתודה לאגף ימין, שם מנסים שני שותלים להסתתר במועדון-הנוער".

"חברים זה עדין לא גשם", צווח ראש-הטקס - "יקותיאל, למה אינך שר?"

"כך הולכים השותלים", שר יקותיאל ומדדה על רגל אחת, כי המגף הימני שלו נשאר תקוע בתוך הבוץ הסמיך.

אל שטח הנטיעות הגענו רטובים עד לשד-עצמותינו, אך על הנטיעה לא ויתרנו. אפילו את הטקס קיימנו, אם כי לא במלואו. ועדת-החגים אלתרה בו במקום טקס קצר ומקוצר. גיטל הרועדת מקור קראה: "על אף השמיים וחמתם.. ה ה- הטשי! באנו היום.. ה ה ה-הטשי! לבריאות! עץ לטעת.. הטשי! בך, בוץ המולדת!" ופלטיאל דקלם בפתוס את הסיסמה הידועה בשינוי אקטואלי: "גרעין זרעת- בטח! עץ נטעת – ברח!"

וכך באמת עשינו. כיסינו בחיפזון את השתילים וברחנו. חטפתי גם אני את הזאטוטות שלי ורצתי אתן לחדר, ושם, לאחר שסחטתי וייבשתי אותן מעל התנור, סיפרתי להן על חג האילנות, על האביב המתעורר ביום ט"ו-בשבט, רק שלפעמים הוא שוכח לכוון את השעון המעורר...

כשגמרתי את הסיפור עוד הספקתי לראות מבעד לחלון את חיל-העננים נסוג מזרחה בהותירו אחריו שמיים בהירים להכעיס. במאסף שטו עננים עבי-כרס, טעונים עדיין גשם לעייפה, וכי למה לבזבז תחמושת לריק, הרי טקס הנטיעות נגמר כבר. ענן אחד שובב הפנה את ראשו ואמר אגב קריצה: "שמעתי שאת ליל-הסדר עורכים אתם בחוץ על הדשא. בסדר. נבוא..."

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle