נתן אלתרמן
עם כנסת ראשונה
נפתח המושב הראשון של האסיפה המכוננת.
מכל קצווי הארץ נוהרים המוני עם...
"כנסת – זה יהיה שמו של בית המחוקקים בישראל."
מן העיתון, פברואר 1949
שׁוּב יְהִי יוֹם-אָבִיב, יוֹם תְּמוּרוֹת וּפְלִיאוֹת.
בָּאֲוִיר יִשְׁתּוֹבֵב רֵיחַ מֶנְתָּה.
וְצִירִים, בְּדַלְּגָם עַל גַבֵּי שְׁלוּליּוֹת,
יֵלְכוּ,
רֵעִי,
הַפַּרְלמֶנְטָה.
הֵם יֵשְׁבוּ, כְּשָּׁגוּר, וְיַקְשִׁיבוּ לִנְאוּם
(יְשִׁיבָה מִסְפַּר-אֶלֶף-וְאֶלֶף-וְשֶׁבַע)...
אֲחָדִים יַחְטְפוּ לִרְגָעִים קְצָת-נִמְנוּם,
אֲחָדִים
סְתָם יִישְׁנוּ שְׁנַת-קֶבַע...
וְיִנְאַם הַמַּרְצֶה עַל יְצוּא-הַפּוֹלִים,
אוֹ עַל מַס הַחֲזָקַתָ חֲתוּלִים-שֶׁל בַּיִת...
(הַהִסְטוֹרְיָה -
גַּם לָהּ יֵשׁ שָׁעוֹת שֶׁל חֻלִּין.
לִסְרִיגָה
לְתִקּוּן גַּרְבַּיִם.)
אָז מֵאֵיזֶה אֶשְׁנָב-שֶׁנִּפְתַּח אֵיזוֹ דְרוֹר
תִּכָּנֵס אֶל הֵיכָל הַכְּנֶסֶת,
תְּרַקֵּד קְצָת עַל פְּנֵי פַטִּישׁוֹ שֶּׁל הַיּוֹ"ר,
וְכִמְעַט תַּהֲפֹךְ אֶת הַקֶּסֶת...
וּבְעוֹפָה יְלַוּוּהָ צִירִים בְּמַבַּט
וְיֵדְעוּ: הִיא צִירָהּ-מְזֻמֶּנֶת
מֵרוּחוֹ הָעַזָּה שֶׁל אוֹתוֹ עֶרֶב-שְׁבָט
בּוֹ נוֹלַדְתְּ, אֲסֵפָה מְכוֹנֶנֶת.
אַתְּ לֹא נֶצַח תִּחְיִי בְאוֹרוֹ שֶׁל בָּרָק...
לֹא! גַּם לָךְ עוֹד נָכוֹנוּ בְעַיִן
יְמֵי-חֹל וְנִמְנוּם וּוִכּוּחַ-שֶׁל-סְרָק,
בְּלִי תִזְמֹרֶת וּבְלִי שְׁנוֹת- אַלְפַּיִם...
עוֹד יוֹמֵךְ, אֲסֵפָה, בַּשִּׁגְרָה יְכֻרְסַם,
וּכְבָר שֵׁן לָךְ לוֹטְשִׁים לְמַפְרֵעַ
הַלִּשְׁכָּה וְהַנְּיָר
הָאוֹרְבִים לְעַרְשָׂם
שֶׁל תְּקוּפוֹת וּדְגָלִים וְאִידֵאָה.
אַךְ טוֹבִים הַחֻלִּין וְהַפֶּרֶךְ הוּא טוֹב,
אִם בָּהֶם לֹא יִדֹּם אַף לְרֶגַע,
כְּמוֹ לֵב עַקְשָׁנִי וְעָמוּם, קוֹל הַתֹּף
שֶׁרַעַם
עֵת הוּנַף הַדֶּגֶל!
שֵׁם עַתִּיק לָךְ נִתַּן, עַל "הַכְּנֶסֶת" נִקְרֵאת.
אַךְ כְּמוֹ חֲצוֹצֶרֶת רוֹנֶנֶת
בָּךְ מַבְקִיעַ (וְאַל יְחַשֵׁב לָךְ לְחֵטְא)...
גַּם הַשֵּׁם הַלּוֹעֵז "אֲסֵפָה מְכוֹנֶנֶת".
יַעַן לֹא רַק לַכְּנֶסֶת מִקֶּדֶם אַתְּ בַּת...
לֹא רַק לָהּ! ... מִצַּמֶּרֶת עַד גֶּזַע
בָּךְ מַכָּה גַם סוּפַת הַקּוֹנְוֶנְט-בְּצָרְפַת
וְחוֹלְפִים בָּךְ קִרְעֵי-מַרְסֶלְיֶזָה!
אַתְּ יָפָה כַיָּפוֹת בִּבְנוֹתָיו-שֶׁל-הַדְּרוֹר
הֲקָּמוֹת לְעוֹלָם כְּאַנְדַּרְטָה.
מִן הַ"פוֹרוּם רוֹמַנּוּם" בְּתוֹךְ הַמָּצוֹר
עַד לִכְנֶסֶת הַ"מַּגְנָה כַרְטָה".
לוּ תָמִיד תִּזְכְּרִי אֶת יְמֵי הַחֲזִיז
בָּם נִצַּבְתְּ רִאשׁוֹנָה מוּל רוֹאַיִךְ!
וּמַגַּע הַשִּׁגְרָה אֶת לֵחֵךְ לֹא יָנִיס
וּנְעוּרַיִךְ
יוּכְלוּ לְנִירַיִךְ!
וּבְתוֹכֵנוּ וְגַם בַּגּוֹיִים יִוָּדַע
כִּי עַל אַף הַשָּׁנִים וְהַוֶּתֶק
יַעֲמֹד בִּפְתָחַיִךְ לְלֹא חֲלֻדַּה
בְּרַק חַרְבָּם שֶׁל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק.
וּבִימֵי נִסָּיוֹן – יַעֲבִיר הוּא בָךְ זִיק
וְנִצַּבְתְּ אֶת דְּבָרֵךְ לְהוֹדִיעַ
וְעֵינַיִךְ לַיֹּשֶׁר וּלְדִין-הַצַּדִּיק,
אֲבָל לֹא לִתְשׁוּאוֹת הַיָּצִיעַ!
כָּךְ! לֹא פַעַם תָּקוּמִי לִמְלֶאכֶת הַדּוֹר
חֲשׂוּפַת מַרְפְּקִים כְּכוֹבֶסֶת...
... וּמֵאֵיזֶה אֶשְׁנָב-שֶׁנִּפְתַּח אֵיזוֹ דְרוֹר
אָז תָּבוֹא אֶל הֵיכָל הַכְּנֶסֶת.
וּבְעוֹפָהּ יִלְווֶה צִירִים בְּמַבָּט
וְרַבִּים לֹא יֵדְעוּ כִּי אֶל-הֵנָּה
הִיא הִגִּיעָה יָשָׁר מֵאוֹתוֹ עֶרֶב-שְׁבָט
שֶׁאֵי-פַעַם סָעַר מֵעָלֵינוּ.