הלל לסבי

בקרדמי אש ופז

הלם במצוק,

במלי הקדוש הקיש,

שער פתח בלב הדוי

למרחב משתרע אל-סוף שנות קיום,

כסיל וכימה בבור עני

העז לארח

ותוככי ענות אבל

יין שתה

לכבוד מסעם הזורח.

את לבנו הוציא מן האופל

אל בדלח השבת,

מבהו יאושים

אל חג ידידות,

רעה עם הרים ויערות

עם אילות השדה וצפרי גן עדן.

והלל למלים הקדושות

שהנן אחיות קטנות

לערב הרך,

וכמוהו תדענה לפתח דלתות

אל פנים האני

ואלף שעריו,

עד כי זרם נפשי

זה החי החפשי

יתערב בזרמו של היקום.