ח.נ. ביאליק
קינה על האתרוג והלולב
מִי זֶה שָׁלַף
מִן הַלּוּלָב
מַחְגְּרוֹתָיו
וּמַכְלוּלָיו?
הוֹי, אֶתְרוֹגִי
לָמָה הֲמִתֶּם?
מִי זֶה קִטֵּם
אֶת הַפִּטֵּם?
פְּרִי זְהָבִי
צָפַד גִּלְדּוֹ,
בּוֹש לוֹלָבִי,
נֶחֱשַׂף שִׁלְדּוֹ.
עָבַר חַגָּם,
הוּסַר צִלָּם,
יָרְדוּ פְּלָאִים
וְאֵין מַצִּילָם.
לַמִּרְקַחַת
יָרַד אֶתְרוֹג,
מִן הַלּוּלָב
זֵרִים אֶסְרֹג;
זֵרִים קְטַנִּים
וּמִקְלָעוֹת,
גַּם טַבָּעוֹת
לָאֶצְבָּעוֹת...