לנשמת יוסף בוסל

אֵם-שַׁבָּת הִדְלִיקָה נֵרוֹתֶיהָ עַל הַשֻּׁלְחָן
וּמַפָּה צֶחָה פָּרָשָׂה בְּאֶצְבְּעוֹת יָד-נַעֲלָמָה.
מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי עָמָל אָסְפָה בָּנֶיהָ לִמְנוּחָה
וּלְלֶחֶם-מִשְׁפָּחָה.
 

אוֹר-שַׁבָּת עַל הַשֻּׁלְחָן, צֵל נֶחְבָּא אֶל הַכְּתָלִים.
אוֹר עַל שֶׁזֶף הַזְּרוֹעוֹת וּבְקִמְטֵי פָּנִים הַצֵּל.
וּמְלַבֶּנֶת הַחֻלְצָה עֲלֵי שֶׁכֶם וְכָתֵף
כַּטַּלִּית בְּבֵית-אָבוֹת.
 

לַיְלָה חַם-אָפֵל עָטַף אֶת נוֹף הָעֵמֶק עִם הַיְקוּם,
וְנוֹשֶׁמֶת הַכִּנֶּרֶת בְּאִוְשַׁת גַּלִּים רַכִּים.
רֹן הַלַּיְלָה בַּשְּׁדֵמוֹת. וּמְנַסֵּר קוֹל הַצְּרָצַר
אֶל מְחוֹל הַפַּרְפָּרִים.
 

מָה הַדְּמוּת מִקֶּדֶם תַּעַל: שֶׁבֶת רוֹעֵי-צֹאן?
זֶבַח מִשְׁפָּחָה בָּעָם? תִפְאֶרֶת חַג בְּיִשְׂרָאֵל?
מַה לַּלֵּב כִּי יֶהֱמֶה לְזֵכֶר חֶבֶר-אִיסִּיִּים,
שׁוֹכְנֵי-יַרְדֵּן מֵאָז?
 

יֵּשׁ מִי עֵינָיו נִתְלוּ בְּאִילָנֵי-עָתִיד,
וְיֵשׁ עֵינַיִם שֶׁמָּלְאוּ בְּגִיל וּבִרְעָדָה,
וּמִי-שֶׁהִיא נָפְשָׁהּ עָגְמָה בַּמִסְתָּרִים
וְדִמְעָתָהּ מַרְפֵּא.
 

אוֹר עַל הַשֻּׁלְחָן זָרוּעַ, וְעוֹלֶה גּוֹבֵר הָאוֹר:
עַיִן בְּעַיִן כִּי תָצִיץ - נִבְרָאִים הַנִּיצוֹצוֹת.
יָנוּסוּ הַצְּלָלִים מִכֹּתֶל, וּמְהַלֶּכֶת לִבְנַת-יָד
אֵם-שַׁבָּת נַעֲלָמָה.
 

אֵם-שַׁבָּת! הַאֲזִינִי לְהֶמְיַת הַלְּבָבוֹת
וּלְאֵלֶם-הַשָֹפָה בְּלַיְלָה זֶה עַל הַיַרְדֵּן.
פִּרְשִֹי כַּפַּיִךְ עַל לֶחֶם שֻׁלְחָנָם
וּבָרְכִי עַל הַשָּׁלוֹם.

בָּרְכִי הַנֶאֱמָנִים, זוֹרְעֵי הָאוֹר בִּשְֹדֵה-אָדָם,
וְתִשְׁרֶה שִֹמְחַת-עוֹלָם בְּלֵב עוֹרֵג לְאַחֲוָה.
עוֹד בָּאֵי-תֵּבֵל כֻּלָּם יָבוֹאוּ שֶׁבֶת כְּאֵחִים
לְשַׁבָּת-הַשָּׁבָּתוֹן.