עוד שנה שחלפה מסוכות עד סוכות
ושלומית מהשיר ממשיכה לחכות.

היא הביאה לולב והדס ואתרוג
והסכך, כמו תמיד רענן וירוק.

היא הזמינה שכנים ועשתה מסיבה
ורק הוא האושפיז הראשי, עוד לא בא.

וכולם מנסים לנחם: לא נורא.

הן זה מה שקרה בשנה שעברה
ואם השנה לא הואיל בטובו,
מן אורח כזה, מי צריך שיבוא?
אך שלומית הקטנה היא מחומר אחר.

היא תמשיך לחכות והיא לא תוותר.

ביוזמה מקומית, איזורית, עולמית,
השלום עוד יבוא לסוכה של שלומית.