תְּהִלִים עַל הַדֶשֶׁא הַגָדוֹל
בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בַּקַיִץ: חֲדַר-הָאֹכֶל
שָׁט עַל הַדֶשֶׁא הַגָדוֹל כִּסְפִינָה
מוּאֶרֶת חַלוֹנוֹת, הַיְלָדִים
מְשַׂחֲקִים עַל הַדֶשֶׁא. הַהוֹרִים בְּחֻלְצוֹת לְבָנוֹת
מְשׂוֹחֲחִים בְּנַחַת עַל הָרַחֲבָה.
הָעֶרֶב פּוֹרֵשׁ אֶת כְּנָפָיו כְּדוֹגֶרֶת
הַמַכְנִיסָה אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ
תַחַת כְּנָפָה.
בִּשְׁבִילִי זוֹ הַשָׁעָה הַיָפָה בָּעוֹלָם. בַּיְקוּם כֻּלוֹ.
רַק אֶתְמוֹל שִׂחַקְתִי כָּךְ גַם אֲנִי (חֲדַר-הָאֹכֶל
שָׁכַן אָז בִּצְרִיף עִם עֵץ הַפִּלְפֵּל הָרֵיחָנִי
נוֹטֵף הַשְּׂרָף)
הַיוֹם מְשַׂחֵק כָּאן בְּנִי וּמָחָר
נֶכְדִי - -