בחמישה עשר בשבט,

בבוא אביב אלינו

יורד מלאך, פנקס ביד,

ורושם כל ציץ, כל עץ,

כל בד וכל נטעי גנינו.

מעיר אל עיר, מכפר אל כפר

נישא הוא קל כנפים,

חוקר בגיא, בודק בהר,

עובר ביעף את המדבר

ושב אל השמים.

 

וכשהפנקס יהיה מלא

עץ וציץ ושיח.

כשהמדבר יהפך שדה

כל ארצנו גן רווה,

יופיע המשיח.