כשאמא באה הנה יפה וצעירה.

אז אבא על גבעה בנה לה בית,
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.

אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה,
חורשת האקליפטוס, הגשר הסירה
וריח המלוח על המים.

מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית

אבל על חוף ירדן...