ארצנו הקטנטונת ארצנו היפה
מולדת בלי כותונת מולדת יחפה
קבליני אל שיריך כלה יפיפיה
פתחי לי שעריך אבוא בם אודה יה.

בצל עצי החורש הרחק מאור חמה
יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה
אל מעיינות הזוהר אל בארות התום
מולדת ללא תואר וצועני יתום.

עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לא תם
עוד ליבי מכה עם ליל ולוחש לו בלאט
את לי רק את אחת, את לי אם ובת
את לי את המעט, המעט שנותר.

נביאה בבגדינו את ריח הכפרים
בפעמון ליבנו יכו העדרים
ישנה דממה רוגעת וקרן אור יפה
ולאורה נפסעה ברגל יחפה.