ארבעת המינים הם תמצית המפעל החלוצי. לא כתב מגילה. לא דיו על עורות נשחטים אלא כתוב בצמיחה, בטיפוח, בעבודה. לגלות את הארץ כאתגר. לשמור עליה ולעבוד בה, ולא כעונש אלא כיצירה. לגלות את המקום האחראי של האדם בטבע.

להיות בטבע כשומרי האתרוג, המפונק  במינים. לטפח את שורשיו, לשמור על הפרדס המסתורי ולגלות את האדם במלוא קומתו. ללמוד את ההסתפקות בעיקר של ערבי הנחל. לטפח את המים, לחיות במודעות לחום, לצל ולמתיקות של התמר ולצמיחת הבראשית של הלולב. לגלות את בושם ניחוח היחד של ההדס העובר מדור אל דור.

הסוכה מילאה תפקיד חשוב בעולם החלוצי. לא לימי החג בלבד אלא בחיי יום יום נמשכים. החלוצים גרו בסוכות שנדדו יחד איתם. הם עצמם מילאו את תפקיד האושפיזין: לדעת לארח ולהיות אורח אפילו במולדתך. כאן טמון כתב החידה של החלוץ אך גם פתרון מאתגר: מחויבות כלפי עובר האורח האלמוני, השותף במפעל וגם כלפי התוהה עליו.

בהוויה החלוצית המחפשת מולדת ישנן כל הזמן גם מחויבות וזהירות של אורחים ומארחים. כבוד לשותף השונה ממך; האושפיזין שהגיעו מתורת הקבלה אל הסוכה מייצגים אנשים שונים, מידות פסיכולוגיות שונות ומטאפיסיקה אלוהית בעת ובעונה אחת, והם המתחייבים זה לזה מתוך הכרה באתגר הענק של קיבוץ הגלויות.

(נכתב בקיץ 2023 , לפני סוכות תשפ"ד)