top of page
אתה ההולך ורואה את הנגב
אורים, 1991
אַתָּה הַהוֹלֵךְ וְרוֹאֶה אֶת הַנֶּגֶב הַזֶּה הַמַּזְהִיב שִׁבּוֹלָיו לְעֵת קַיִץ.
וְשׁוֹמֵעַ מַפָּץ מַחְצָבוֹת וְהַלְמוּת מַקְדְּחִים הַקּוֹדְחִים אֶל תְּהוֹם וְאֶל מַיִם.
וּצְחוֹק יְלָדִים מִתְעָרֵב בִּגְעִיַּת עֲדָרִים הַחוֹזְרִים אֶל דִּירָם.
וְהַלְמוּת מְכוֹנוֹת בְּבֵטוֹן וּבַרְזֶל. וּבָתִּים הַקָּמִים בְּעִירָם.
אַתָּה הָרוֹאֶה אֵיךְ מֻכֶּה הַמִּדְבָּר בְּיָרֹק וְחוֹגֵג בְּפֵרוֹת וּבְפֶרַח.
הֲתִזְכֹּר אֵיךְ עָמַס הֶעָמָל עַל כְּתֵפָיו אֶת הַקְּרָב וְהַפֶּרֶךְ?!
כִּי יֵשׁ רֶגַע כָּזֶה וּתְפַקֵּחַ מוּל הַלַּיְלָה עֵינַיִם
וְרָאִיתָ מֵעַל לְרֹאשְׁךָ אֵיךְ פּוֹרְחִים רִבּוֹאוֹת כּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם.
וְאוֹרוֹת הַפּוֹרְצִים מֵחַלּוֹן מוּל צִיָּה וּשְׁמָמָה.
זֶה הָעָם הַנּוֹלָד מֵחָדָשׁ בְּאַרְצוֹ עַל אוֹתָהּ אֲדָמָה.
עוד לחג >
bottom of page