בדורנו - אנו המכבים
בבריגדה היהודית
מאז הרימו המכבים את חרב ההגנה הישראלית, לפני אלפיים ושלוש מאות שנה, להגן על מולדת, חרות ודרך החיים של ישראל – לא פסקה ההתגוננות הנאדרת בגבורה של העם.
בפנים שונים נתגלתה הגבורה הישראלית.
בשבת העם על אדמתו והאוייב בא לביתו בחרב ובחנית ידענו לשאת חרב מול חרב וחנית מול חנית ומאות רבות נשברו חניתות האויב בחינתותינו.
ובגבור האימפריה הרומית הכבירה על חרב ישראל, גברה רוח ישראל הלא נכנעת ובה התנפצה האימפריה האדירה.
בהאלץ העם לעזוב מולדתו, ידע לשאת את המולדת עמו, בלב כל אחד מישראל, וכל יחיד היה מגן לה בגופו ובנפשו עד שובנו עמה ואליה, כיום הזה.
באותה הגבורה שידענו לשאת חרב וחנית, באותה הגבורה שידענו לעבור מדורות אש למען הציל את רוח ישראל, מולדתנו הרוחנית, באותה הגבורה ידענו לאחוז מחדש באת ובמחרשה ולהשיב חיים למולדת חרבה. ואנו דור ראשון לגאולה, יודעים ונדע, לאחוז בחרב אשר חרב האויב תתנפץ בה. מעטים נגד רבים היו הם, המכבים, מעטים נגד רבים עמדו אבותינו בכל הדורות בהגנת ישראל ויכולנו. ונאפדים בגבורה נצחית זו של עם שואף חירות, קשה עורף ובלתי נכנע, נדע לעמוד גם עתה מעטים נגד רבים ועלה נעלה ויכול נוכל.
גבורה אחת היא בכל הדורות. לא פסקה ולא תפסק. היא הפועמת בקרבנו מן המכבים עד היום. דור דור וגיבוריו, דור ומכביו. בדורנו – אנו המכבים.
טקסט שנקרא במסיבת חנוכה ביחידות החטיבה היהודית הלוחמת במלחמת העולם השניה – הבריגדה.