בכסה ליום חגנו
חמדת ימים, בתוך 'ימים נוראים', בעריכת ש"י עגנון, עמ' י"ט
כבר נתחבטו חכמים הראשונים בשאלה זו מפני מה כיסתו התורה ליום הדין ולא הזכירה אותו מפורש?...
עיקר הטעם שהתורה העלימה את יום הדין, כדי שיהיה האדם מסופק בכל יום שמא זה הוא היום ולא ידע הזמן הקבוע ויבוא לסגל עוונות בכל השנה ולשוב בתשובה רק סמוך ליום הדין, ככל אשר אנחנו עושים תמיד אחרי יום הכיפורים, כי כל איש חוזר לסורו בראותו עצמו רחוק מיום הדין של שנה הבאה, אשר זה מפיתויי היצר הרע...
הוא שנאמר (תהילים פ"א) "בכסה ליום חגנו", כי התורה כיסתה אותו, כדי שיהיו מסופקין בכל יום שמא זה הוא היום אשר ישב ה' לדין עמים, ובסיבה זו יהיו עיני אדם פקוחות על כל דרכיו בכל יום.
וזה שנאמר "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו", היינו באותו חג שהתורה כיסתה הזמן. ולמה כיסתו? "כי חוק לישראל הוא משפט לאלוהי יעקב", שהוא יום הדין. לכך כיסתה התורה אותו, שיחשבו בכל יום אולי זה הוא יום הדין.
עוד לחג >
