top of page
במסורת חכמינו
מן המועט הנאמר על היום אנו למדים שהוא אסור ב"מלאכת עבודה". התקיים בו "מקרא קודש" - קריאה והכרזה על קדושת היום - והוא צויין בקרבן מיוחד. כן נאמר בו שהוא "זכרון תרועה" או "יום תרועה", כתרועת מלך לכבוד האל העולה על כיסאו לשפוט הארץ בצדק ובמשפט.
אין הכתוב מפרש במה הריעו, אך חז"ל למדו מן האמור בפרשת היובל:" והעברת שופר תרועה בחודש השביעי" (ויקרא כ"ה, ט). "מה שם התרועה בשופר - אף כאן התרועה בשופר", והנהיגו תקיעה ותרועה בשופר בראש השנה.
לפי מסורת חז"ל, ראש השנה הוא יום הדין והוא פותח את עשרת ימי התשובה המסתיימים ביום הכיפורים: "בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת (=שבועות) על פרות האילן, בחג (= בסוכות) נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים..."
(בבלי, ראש השנה, ט"ז, ע"א)
עוד לחג >
bottom of page