נפתח נא את שמחת החג בד' באייר בערב. נתכנס כולנו, כל אזרח עם בני ביתו ועם קרוביו, שכניו וידידיו, ונקדש את החג בסעודה משותפת ובמקרא מגילת העצמאות.

הבה נרבה אור בבתים! יסמלו האורות את יציאתנו מעבדות לחירות ומאפלה לאור גדול. יסמלו הנרות גם את זהרם של גיבורינו, אחינו ואחיותינו, בנינו ובנותינו הנאהבים והנעימים, אשר נתנו נפשם על חיינו וחירותנו.

הבה נרבה לקשט את הבתים בירק, בעלי זית. יסמל הירק את שיבת ישראל לאדמתו, שיבה זו של חלוצינו הראשונים לעבודת האדמה שהייתה ראשית דרכנו לקוממיותנו ועצמאותנו. ויסמל עלה הזית, סמל מדינתנו, את שאיפת ישראל לשלום.

נעלה-נא בסעודתנו המשותפת את זכר כיסופינו לציון, חזון התחייה, מאבקנו לחידוש עצמאותנו במכורתנו ודבר הגשמת החזון. קריאת מגילת העצמאות, מגילת היסוד של מדינתנו, תחדש בלב כל אחד ואחד מאיתנו את הכרת המשימות הגדולות שהוטלו עלינו על-ידי גורלנו ההיסטורי. תעורר קריאה זו את כל אחד ואחד לבדוק מעשיו ולכונן צעדיו בכל השנה לאורן של משימות אלה.

בשילוב זה של חג בבית, של מסיבת משפחה ורעים, של קרבת אדם לאדם, קרבת שכנים וידידים, העלאת זכרונות על בנים ואחים, גיבורים וקדושים - בבית נתון באור, מקושט בירק, מתוך קריאת מגילת העצמאות - בשילוב זה יתקדש החג, ייארג במסכת חיינו ויהיה נתון באווירה של שמחה, שמחת מצווה, שעליה אמרו קדמונים שהיא ביטחון לאדם ומעוז לעם.