מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? 

שבכל הלילות ובכל הימים אנו בהולים וטרודים, עמוסי דאגה ושקועי עשיה – 

והלילה הזה כולנו מסובים ונהנים מזיוו של החג?

שבכל הימים ובכל הלילות התהלכו יהודים רעבי אור ותוחלת, 

ובלילות ה"סדר" נר התקווה יוצת בליבם ורגש החירות יפעמם?

שבכל לילות פסח במשך שנות אלפיים הוגפו התריסים במשכנות ישראל, ננעלו דלתות – 

והלילה הזה מוצף אור וזוהר הלב יפחד וירחב?

ומדוע בתוך השמחה הגדולה והחג הזוהר יקנן העצב – 

ולמה החרדה לבאות? ועד אנה שוד ושבר בתבל יהלכון?